# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/65/9/

וזה בחינת פרשת זכור, שצריכין לקרות בשבת שקדם פורים פרשת זכור, שהוא זכרון מלחמת עמלק שהוא בכל דור ודור, כמו שכתוב (שמות יז, טז): "מלחמה לה' בעמלק מדר דר". כי עקר הכח ללחם בעמלק למחות שמו וזכרו מן העולם - הוא על־ידי שבת, שהוא שמא דקדשא בריך הוא, כנ"ל. כי עקר מלחמת עמלק שבכל דור, הוא כנגד שם ה' (תקוני זהר תקון סט, קיט:), שהוא שם הצדיק האמת, שהוא שם ה', כי שמו משתף בשם הצדיק. אשר הצדיק הזה האמת הוא הפאר והיפי וההדור של כל העולם, הוא החן האמת של כל העולם, הוא בחינת יסוד הפשוט, בחינת (בראשית ב, י): "נהר היצא מעדן" וכו', אשר ממנו נמשכין כל הארבעה יסודות שהוא כלליות כל העולמות כלם - שכלן נמשכין ממנו וכל חיותם נמשך על ידו, אשר כל מי שנכלל בשם האמת של זה הצדיק - הוא מסתכל על עצמו בכל הארבעה יסודות שהם כל המדות וזוכה לחזר בתשובה להשם־יתברך וכו', כמבאר שם במקומו בהתורה הזאת, עין שם.

ואם זה הצדיק האמת שבכל דור היה נתגלה בעולם, וכל העולם היו מקרבים אליו - באמת היה העולם כבר מתקן, כי זה הצדיק יש לו כח לתקן כל העולם אם לא היו מעלימין ומסתירין אותו, אבל בכל דור ודור יש בחינת מלחמות עמלק, ועקר מלחמתו של עמלק, ימח שמו, היא רק דיקא נגד הצדיק האמת הזה שהוא הראש בית. כי עמלק הוא בחינת ראשית דסטרא אחרא, בחינת (במדבר כד, כ): "ראשית גוים עמלק". ועל־כן כל מלחמתו הוא רק כנגד זה הראש בית האמת שכל הדורות נמשכין ממנו, בבחינת (ישעיה מא, ד): "קורא הדורות מראש", כי עמלק אינו רוצה להלחם לא את הקטן ולא את הגדול כי אם עם הראש בית בעצמו.

אבל מחמת שכנגד הראש בעצמו אין לו שום כח להלחם עמו בעצמו, כי זה הצדיק האמת הראש בית כבר זכה לנצח אותו ולשבר אותו בתכלית, כי 'לא אתהני מדיליה כלום' (לא נהנה משלו כלום) (זהר תרומה קמא:), כי כבר שבר כל התאות וכל המדות רעות בתכלית תכליתן, בתכלית השלמות שאין שלמות אחריו, והכניע ובטל מעצמו זהמת הנחש שהוא זהמת עמלק שהוא הסטרא־אחרא, והוא הכניעם כלם מעצמו בתכלית ההכנעה והבטול עד שלא נשאר אצלו שום אחיזת הרע כלל אפלו כל שהוא, ועוד הוסיף אחר כך למסר נפשו בכל יום בשביל ה' יתברך, וקבל על עצמו יסורים קשים ומרים ממות בשביל קדשת שמו יתברך ובשביל עמו ישראל וכו' וכו', על־כן בודאי אין לעמלק שהוא ראש הסטרא־אחרא שום אחיזה להלחם עם הצדיק בעצמו, על־כן כל מלחמתו הוא מה שמערבב את העולם בכל עת, ועושה מחלקת גדול בכל עת על הצדיק האמת הזה שהוא הראש בית, כדי להרחיק את ישראל ממנו, כדי שלא ישובו להשם־יתברך על־ידי הצדיק הזה שהוא הראש בית שיש לו כח להחזיר כל העולם למוטב, כנ"ל.

וזאת הקלפה הרעה שהוא המן־עמלק, כל תחבולותיו וכל מלחמתו הוא - להסתיר ולהעלים שם הצדיק האמת הזה שהוא הראש בית האמתי. כי קלפת עמלק מרצה שיתקרבו ישראל לכל הראשים שבעולם, לא מבעיא הראשים של הסטרא־אחרא ממש, שהם עקר שם הטמאה, כמו ראשי הכתות של הפילוסופים והאפיקורסים, כי גם אצלם יש להם ראשים עליהם שלומדים אצלם אלו החכמות החיצוניות הנבוכות העוקרות אותם מן העולם, ולצודד נפשות לקרבם לאלו הראשים, ימח שמם, בודאי הן הוא משוש דרכו, ועל זה מניח עצמו בודאי לארכו ולרחבו, אלא אפלו ראשים שיש להם חלק בקדשה, שהם אנשים כשרים קצת, ואפלו אם הם צדיקים, רק שיש בהם עדין איזה אחיזת הרע, ואין להם כח להוציא את ישראל מרע לטוב, על־כן מרצה עמלק שכל אלו הראשים יהיו גדולים ומפרסמים בשם גדול בעולם, ויהיה להם התנשאות גדול. וכל כונתו הרעה רק כדי להעלים על־ידי־זה שם הראש בית האמתי שהוא הראש של כל הראשים שבעולם. והוא הבעל הבית האמתי של העולם, שעקר תקון כל בני עולם לשוב להשם־יתברך הוא על ידו דיקא. וקלפת עמלק כל מלחמתו להעלים ולהסתיר שמו של זה הראש בית דיקא.

כי יש כמה וכמה ראשים בעולם, כמו שכתוב (דברי הימים א, כט, יא): "והמתנשא לכל לראש", ודרשו רבותינו ז"ל (ברכות נח.): 'אפלו ריש גרגותא' וכו'. כי כל הארבעה יסודות נקראים ראשים, כמו שכתוב (בראשית ב, י): "והיה לארבעה ראשים". ומהם נתחלקו כמה וכמה ראשים בעולם.

ואפלו בקדשה יש כמה וכמה ראשים, כי כל אחד כפי חלקו שזכה לברר איזה חלק מהארבעה יסודות על־ידי ברור מדותיו ותאותיו, כמו כן יש לו איזה חלק בראשות והתנשאות הנמשכין מבחינת ברור הארבעה יסודות שנקראים ארבעה ראשים. אבל כל אלו הראשים, מחמת שלא בררו עדין את כל הארבעה יסודות לגמרי בתכלית הברור, כי עדין נשאר אצלם איזה אחיזת הרע מאיזה מדות ותאות - וכמו ששמעתי מפי רבנו ז"ל (חיי מוהר"ן סימן רלד): שיש כמה צדיקים ששברו התאות, אבל עדין נשאר אצלם שמץ מנהו. ואלו הצדיקים אין להם כח להחזיר בני ישראל למוטב, כי אם בכח הצדיק האמת הראש בית האמתי שזכה לבטל הרע בתכלית וכו', כנ"ל. כי מחמת שאין בו שום רע כלל, על־כן יש לו כח לתקן כל הנפשות המקרבים אליו להחזירם להשם־יתברך.

ועל־כן על זה מתקנא עצמו ביותר הבעל דבר שהוא קלפת המן עמלק, ומניח עצמו לארכו ולרחבו להעלים ולהסתיר שם והדור ופאר של הצדיק האמת הזה ומקים עליו מחלקת גדול, ומתגבר בתחבולותיו להקים ראשים בעולם ולהגדיל שמם מאד, אשר שמם נמשך משם הטמאה, משמות החיצונים, כמבאר בהתורה הזאת במקומו עין שם. ולפעמים כשרואה שאי אפשר לו להפך האמת לגמרי להעמיד רשע גמור לעשות אותו ראש ומפרסם. כי בודאי לא יטעו בו בני ישראל הכשרים, על־כן הוא משתדל בתחבולותיו להתלבש עצמו באיזה כשר או צדיק שאינו גמור ונותן בלבו שיחלק על זה הצדיק הנ"ל, שהוא הראש בית האמתי. והבעל דבר מגדיל שמו של זה החולק והמתנגד על הראש בית האמתי - הוא מגדיל שמו מאד ומפרסם אותו מאד. כי עמלק מרצה שכל העולם יתקרבו לאלו הראשים אף־על־פי שהם צדיקים קצת, כדי להרחיקם מהצדיק הגדול הראש בית האמתי. כי כל תחבולותיו לרחק ישראל מהצדיק הראש בית האמתי הנ"ל, שכל תקון נפשות ישראל וכל העולמות על ידו, כנ"ל.

וזה שכתוב (דברים כה, יח): ויזנב בך כל הנחשלים אחריך וכו' - 'ויזנב' דיקא. וכמו שדרשו רבותינו ז"ל (רש"י) - שהיה חותך זנבות וזורקן כלפי מעלה. כי ההמון עם כנגד הצדיק הם בבחינת 'זנב'. כי הם טפלים אליו, כי הצדיק האמת הוא הראש, והקטנים הטפלים אליו הם בבחינת זנב. אבל בודאי טוב להיות זנב וטפל לצדיק הזה שהוא ראש בית האמתי, מלהיות ראש במקום אחר. וכמו שאמרו במשנה (אבות ד, טו): 'הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים'. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא צב:): 'הדבוק ומחבר לטהור - טהור'. וכדאמרי אינשי (ספרי דברים ו): 'עבד מלך - מלך, הדבק לשחוור וישתחוו לך', כמו שפרש רש"י לענין נהר פרת שסמוך לארץ־ישראל כו'. ועמלק בתחבולותיו חותך הזנבות וזורק כלפי מעלה, שמהפך מזנב לראש, שלוקח קטנים במעלה - שהם בבחינת זנב נגד הראש בית שהיו צריכין להיות טפלים אליו. והוא לוקח אלו הזנבות הקטנים במעלה, וחותכם ומרחקם מהצדיק, מהראש בית האמתי. וזורקן כלפי מעלה, דהינו שעושה מהם ראשים ומגביה אותם למעלה למעלה. ומגדיל שמם מאד, ומכניס בלבם שיחלקו על הצדיק, הכל בשביל להסתיר ולהעלים שם הצדיק הזה שהוא הראש בית האמתי, וכנ"ל. ועל־כן מלחמה לה' בעמלק מדר דר - כי זה עקר תקף מלחמות עמלק שבכל דור כי בכל דור מוכנת הגאלה לבוא על־ידי הראש בית הזה שהוא בחינת משה משיח שהוא הצדיק האמת הגדול במעלה שבכל דור. אך עקר העכוב הוא על־ידי המחלקת העצום הזה שהוא בחינת מלחמת עמלק, שכל מלחמתו להסתיר ולהעלים שם הצדיק הזה, כנ"ל: