# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/66/19/

וזה בחינת ההלל של חנכה, בחינת 'וקבעו שמונת ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול', כי בודאי צריכין להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך הרבה הרבה מאד, כשזוכין לאמונת חכמים המדריכין אותו בדרך הישר והאמת. כי תודה מביאין כשיוצאין מצרה, וכשזוכה לאמונת חכמים, שזה בחינת חנכה - הוא נפדה ונצול מכל מיני צרות שבעולם, כי 'מדה טובה מרבה' (יומא עו.), כי כמו שהמבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו (שבת קיט:), כמו כן להפך, כשיש לו אמונת חכמים - אין מכה שלא יהיה לה רפואה, בבחינת (משלי ד, כב): "ולכל בשרו מרפא", וכנ"ל. על־כן בודאי ראוי לו להודות ולהלל להשם־יתברך כל ימי חייו, אשר גמל עמו חסדים כאלה - לקרבו לחיים נצחיים, שהם הצדיקי אמת שנקראים חיים.

וזה עלי אלקים נדריך (תהלים נו, יג), על־ידי נדר, שעל־ידי־זה נתתקן אמונת חכמים כנ"ל, על־ידי־זה "אשלם תודות לך", הינו הלל והודאה כנ"ל, כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלקים באור החיים - שכל זה זוכין רק על־ידי הצדיקים אמתיים, כנ"ל. וזהו בנדבה אזבחה לך אודה שמך וכו' (תהלים נד, ח-ט), על־ידי בחינת נדבה ונדר שהוא תקון אמונת חכמים, על־ידי־זה אודה שמך ה' כי טוב, כי מכל צרה הצילני, כי על־ידי־זה נצולין מכל הצרות כנ"ל, וזהו ובאויבי ראתה עיני - בחינת (שם ח, ג): "להשבית אויב ומתנקם" שזוכין על־ידי־זה כנ"ל. וזהו גם־כן בחינת (שם קטז יז-יח): "לך אזבח זבח תודה וכו' נדרי לה' אשלם" וכו', כנ"ל.

וזה שנסמך 'מודים' ל'רצה', כי רצה מתפללין על עבודת הקרבנות שיתקבלו לרצון, שזהו בחינת נדר כנ"ל, שעל־ידי־זה נתתקן אמונת חכמים שהוא העקר, על־כן אומרים אחר־כך מיד - מודים אנחנו לך וכו', נודה לך ונספר תהלתך על חיינו וכו', ועל נסיך שבכל יום וכו', ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת וכו'. כי כל הנסים והנפלאות שהשם־יתברך עושה עם האדם בכל יום ובכל עת, הכל הוא - מה שחושב עליו מחשבות שלא יהיה נדחה, חס ושלום, שיזכה לתכלית טוב, שזה עקר הנסים והנפלאות שהשם־יתברך מסבב עם האדם בכל יום (וכמבאר מזה במקום אחר), וכל אלו הנסים ונפלאות זוכין רק על־ידי צדיקי אמת, שהן מחיין כל העולם בחיים נצחיים, וכל אחד כפי קרובו אליהם - כן השם־יתברך מגדיל חסדו עמו ומרבה נפלאותיו ונסיו ונוראותיו עמו, ועל זה עקר ההודאה של מודים. ועל־כן נסמך ל'רצה' שהיא ברכת עבודת הקרבנות בחינת נדר, כי על־ידי נדר זוכין לאמונת חכמים, וכנ"ל. ועל־כן נסמך אחר־כך ברכת 'שים שלום' כי על־ידי תקון אמונת חכמים בשלמות זוכין לשלום, כמו שכתוב בהתורה הנ"ל. וזה בחינת 'תלמידי חכמים מרבין שלום בעולם' (ברכות סד.). וזה בחינת 'מודים דרבנן', מודים דרבנן דיקא. כי עקר בחינת מודים דהינו להודות ולהלל להשם־יתברך הוא על־ידי רבנן, שהם התלמידי חכמים האמתיים (עין בית־יוסף ארח חיים סימן קכז דבור המתחיל 'מצאתי'), הינו על־ידי אמונת חכמים, וכנ"ל.