# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/66/22/

וזה בחינת מה שכתוב בכונות חנכה, שיש שלשה יחודים שכלם עולים 'נר', הינו יחוד 'הויה אהיה' ויחוד 'הויה אדני' ויחוד 'הויה אלהים'. וכלם יחד עולים 'נר', שזהו כונת הדלקת נר קדש של חנכה ושל שבת, אלא שיש חלוק וכנ"ל. ועל־פי הנ"ל מבארין הכונות היטב. כי על־ידי ההדלקת נר קדש הנ"ל ממשיכין בחינת תקון הנדר, בחינת "בשמן קדשי משחתיו" (תהלים פט, כא) כנ"ל, שעל־ידי־זה הוא נכלל באור האבות, ועל־ידי־זה זוכה לשלום, שזה בחינת מפלת שער ארם שלש פעמים, והקמת שער דקדשה שלש פעמים עד שבן דוד בא (סנהדרין צח.), כמבאר היטב בסוף, עין שם. וזה בחינת שלשה יחודים הנ"ל שעל־ידי־זה נתתקן הכל, כי תקון הנדר זה בחינת המשכת היחוד הראשון שהוא 'הויה אהיה', כי 'אהיה' היא בחינת בינה (זהר בהר קח:), שהיא כלליות השלש ראשונות ששם הוא בחינת נדר, בחינת פלא דתמן אתמר (דברים יז, ח): "כי יפלא ממך דבר למשפט" וכו', בחינת (חגיגה יג.): 'במפלא ממך אל תדרש', כידוע (תקוני זהר תקון ה; קמג:). ועל־ידי־זה מתנוצץ בו אורות האבות וכו' כנ"ל.

וזה בחינת יחוד 'הויה אדני', כי עקר הארת האבות היה מאברהם שהיה ראשון לכלם, ואברהם הוא הראשון שקראו להשם־יתברך 'אדני', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ז:): 'עד אברהם לא היה אדם שקראו אדני', ועל־כן הארת האבות הוא בחינת יחוד 'הויה אדני', כי אברהם הוא הראשון שגלה אדנותו בעולם וקראו 'אדני', ובדרך זה הלכו אחריו בניו יצחק ויעקב, ועל־ידי הארת האבות זוכה לשבת וזוכה לשלום, כנ"ל.

וזה בחינת יחוד 'הויה אלהים', שהוא שם שלם (זהר תרומה קסא.). כי עקר השלום הוא בבחינת יחוד זה של 'הויה אלהים', שהוא בחינת כלליות מדת הדין במדת הרחמים, בחינת (דברים ד, לה): "ה' הוא האלקים", שזה עקר השלום כידוע (עין הקדמת הזהר יב.). כי עקר שרש המחלקת נמשך, כשאין הכרעה ושלום בין מדת הרחמים למדת הדין, ועל־ידי תקונים הנ"ל זוכין לשלום שהוא בחינת שלום בין המדות בין הרחמים לדין, שהרחמים ימתיקו כל הדינים, שזהו בחינת יחוד 'הויה אלהים', כידוע.

וזה בחינת (תהלים נו, יא): אז ישובו אויבי אחור וכו', באלקים אהלל דבר, בה' אהלל דבר - שיזכה להפיל השונאים שישובו אחור בבחינת "להשבית אויב" וכו', שכל זה זוכין על־ידי נדר כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין להתנוצצות האבות ולענג שבת, שעל־ידי־זה זוכין להשבית אויב, בחינת אז ישובו אויבי אחור וכו', אף גם להרבות השלום, שזהו בחינת שנסמך לזה: באלקים אהלל דבר - בחינת יחוד 'הויה אלהים', שזהו בחינת שלום, כנ"ל. ואזי באלקים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי - כי מאחר שכבר נמתק הדין בחינת אלקים - על־כן אני בטוח בו שלא יוכל אדם לעשות לי מאומה, וכל זה זוכין על־ידי נדר, בחינת (שם פסוק יג): עלי אלקים נדריך אשלם תודת לך, וכנ"ל (אות יט). ובזה עולה יפה אף נעים קשר כל המקראות הללו. וזה "בשמ'ן קדש'י משחתי'ו" סופי־תבות 'יון', כי על־ידי בחינת "בשמן קדשי משחתיו", שהוא בחינת נדר - מכניעין מלכות יון, שהוא בחינת פגם אמונת חכמים, כי עקר תקון אמונת חכמים הוא על־ידי נדר, שכל זה הוא בחינת חנכה, כנ"ל.

שיך לעיל על מאמר 'ריחיא דתבירא' (אות יא)