# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/13/

וזה בחינת מה שכתוב בהפטרת שבת תשובה שהוא 'שובה ישראל' וכו' (הושע יד, ט): אני כברוש רענן ממני פריך נמצא; עין בפרוש רש"י שם, שפרושו, שהשם־יתברך מוכן תמיד להטיב לישראל וכו', הינו כנ"ל, בחינת "תשב אנוש עד דכא", שהשם־יתברך בעצמו עוסק להשיב הכל בתשובה אפלו עד דכדוכה של נפש, וכנ"ל. אך אף־על־פי־כן צריך כל אחד הרוצה לחוס על נפשו - להשתדל לעסק לקבל טובתו וחסדו לשוב אליו יתברך בכל עת בכל מה שיוכל, בבחינת "ותאמר שובו בני אדם", שהוא שאף־על־פי שהשם־יתברך בעצמו, כביכול, משיב אנוש עד דכדוכה של נפש, אף־על־פי־כן הוא אומר "שובו בני אדם", שבהכרח שהאדם ישוב אליו, כי צריכין איזה אתערותא דלתתא וכו', כנ"ל.

ועל־כן סים מיד (הושע יד, י): מי חכם ויבן אלה, נבון וידעם, כי ישרים דרכי ה' וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם - כי דרכי ה', שהם בחינת דרכי התשובה שקדמה לעולם, שבשביל זה נברא הכל, כי לא נברא העולם כי אם בשביל התורה וישראל (רש"י בראשית א, א), שישמרו ישראל את התורה. אבל הוא ידע יצרנו, שזעירין אינון שיעמדו בנסיון וצרוף של זה העולם, על־כן הקדים את התשובה לעולם, שהוא בחינת קדשת שבת, שמודיע לנו הצדיק בחינת משה, ששמו גם־כן קדם לעולם (פסחים נד.), אשר בשביל זה לא שמע לקטרוג המלאכים שאמרו (תהלים ה, ח): "מה אנוש כי תזכרנו", כי 'עתיד למחטא קמך ולארגזא קמך' (זהר בראשית כה.), כי אמר השם־יתברך: וכי 'לחנם נקראתי רחום וחנון' וכו'? הינו כי כבר הקדמתי תשובה, שבראתי בחינת שבת, ויודע אני שיהיו צדיקים כאלה, שידעו להודיע גדל רבוי רחמנותי עד אין קץ, שזה בחינת 'לך והודיעם' כנ"ל, שיודיעם את השבת, שמשם כל דרכי התשובה וכו' כנ"ל. נמצא שכל דרכי ה' שמנהיג עולמו הם בחינת דרכי התשובה, שבשביל זה נברא הכל, כנ"ל.

וזה כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וכו' - כי דרכי ה' שהם דרכי התשובה הם בחינת "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך" וכו' כנ"ל, שהוא להתחזק בכל עת בכח הצדיק בחינת שבת וכו' כנ"ל. ועל־כן הנכללין בהצדיק שכלם נקראים צדיקים על שמו, הם הולכים עם דרכי ה' עם שני הדרכים הנ"ל, כי בין בעליה בין בירידה, אפלו בכל מיני ירידות שבעולם - הם הולכים בדרכיו, כי יודעים על־ידי הצדיק שיש בחינת קדשת שבת שעל־ידי־זה אין שום יאוש בעולם כלל, ותמיד יכולים לילך בדרכיו יתברך. אבל פושעים הפושעים בהצדיקים ומתרחקים מהם - נכשלו בם, כי אינם יודעים שום בקיאות בהלכות הנ"ל, מחמת שרחוקים מהצדיקים, כי צריכים להמשיך מהצדיק חכמה והתבוננות גדול, עד שיזכה לקבל בקיאות הנ"ל לשאר על עמדו תמיד כל ימי חייו, ולא יניח להפיל את עצמו לעולם בבחינת (הושע יד, י): "מי חכם ויבן אלה נבון וידעם" וכו', כי אף־על־פי שהעקר הוא תמימות ופשיטות גמור כמבאר אצלנו הרבה, אף־על־פי־כן זה התמימות האמתי אי אפשר לקבל כי־אם על־ידי שישקד הרבה הרבה על דלתי הבית המדרש של הצדיק האמת שהוא חכם ונבון גדול, בחינת "מי חכם" וכו'.