# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/2/

ומכל זה מובן עצם נוראות אהבת השם־יתברך עלינו, שברחמיו נתן לנו מתנה טובה הזאת שהיתה בבית גנזיו ושבת שמה וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת י:). וצריכין להשתדל לקבל מתנה טובה הזאת באהבה ובשמחה עצומה, כי על־ידי־זה זוכין לתשובה איך שהוא, עד שגם הוא יזכה ליום שכלו שבת וכו'. כי רב העולם קשה עליהם התשובה, מחמת התגברות היצר הרע בכל פעם מחדש, כי זה ידוע, כי 'הכל חפצים ליראה את שמך' (סליחות ליום א', סליחה ג), ואפלו פושעי ישראל מלאים חרטה גדולה (שיחות הר"ן סימן י), והרבה מתעוררים כמה פעמים לשוב להשם־יתברך, אך בתוך כך נופלים בדעתם מגדל התגברות הבעל דבר שמתגרה בהם בכל פעם כנ"ל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין ל:): 'בכל יום יצרו של אדם מתחדש עליו וכו' ואלמלא הקדוש־ברוך־הוא עוזרו' וכו', ועקר העזר והישועה הוא על־ידי כח קדשת שבת שצריכין להמשיך על עצמו בכל יום, כמו שאמרו (מכילתא יתרו ז): "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות ח, ג) - 'זכרהו מאחד בשבת'.