# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/20/

וזה בחינת " לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים (שיר השירים ז, יב) - נשכימה לכרמים (שם פסוק יג); נלינה בכפרים - ודרשו רבותינו ז"ל (ערובין כא:) 'בכופרים', שהם הרשעים שנתרחקו מאד מהשם־יתברך, שגם הם צריכים להחזירם בתשובה, שזה בחינת "ואציעה שאול הנך" - להכניע ולבטל הרע שלהם, שהוא בחינת 'להכרית זרעו של עמלק', שהוא בחינת להכניע הרע הגמור של הדם שבחלל־השמאלי ולברר הטוב מהם להשיבם בתשובה. נשכימה לכרמים - הם בחינת הכשרים והצדיקים שנקראים 'כרמים', כמו שכתוב (הושע ב, יז): "ונתתי לה את כרמיה משם", כמו שדרשו רבותינו ז"ל (ילקוט שמעוני שם רמז תקיח). וכן "לא יפנה דרך כרמים" (איוב כד, יח), כמו שפרש רש"י שם. כי גם הצדיקים צריכין להיות בתשובה תמיד כנ"ל, שזהו בחינת "אם אסק שמים שם אתה".

וכל זה נאמר בשיר השירים לענין קדשת שבת, כמובא בכתבים (ספר הלקוטים שיר השירים פרק ז), שאז עקר הדרך לצאת אל השדה, הוא רק בשביל בחינת דרכי התשובה שנשלמין אז, בבחינת "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", שזהו בחינת נלינה בכפרים נשכימה לכרמים וכו' וכנ"ל, וזה שם אתן את דודי לך - כי זה עקר השלמות החבור והאהבה בין כנסת ישראל להשם־יתברך כשנשלם דרכי התשובה כנ"ל, וזה הדודאים נתנו ריח - שני דודאים, הטובים והרעים, כמו שפרש רש"י שם, הינו כנ"ל.