# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/26/

ועל־כן נסתלק משה בשבת בשעתא דמנחה ברעוא דרעוין (זהר יתרו פח:), כי המשיך תקון הנ"ל לכל הנופלים והרחוקים הנ"ל, כי נסתלק בקדשה נוראה לבחינת 'איה', כי "לא ידע איש את קברתו" (דברים לד, ו) כי שם הוא 'תכלית הידיעה דלא נדע' (של"ה פרשת עקב, תורה אור), שזהו בחינת קדשת שבת (כמו שכתוב בלקוטי תנינא בסימן פג), ומשם ממשיך הארה לבחינת יהושע שיוכל להאיר בכל ישראל דרך זה - לחזק ולעורר ולסמך את כל הנופלים מאד, לבל יתיאשו בשום אפן, רק גם הם יחפשו ויבקשו את כבודו, בבחינת 'איה מקום כבודו' עד שיזכו בכל פעם למוצאו, שיאיר פניו אליהם ויוכלו להתפלל וכו' גם הם, כידוע כל זה למי שהתחיל לכנס בדרכים הקדושים האלו, שאף־על־פי שנדמה לו שכבר נתרחק כל־כך שאי אפשר לו להתפלל כלל וכו', אף־על־פי־כן כשמחזק את עצמו ושואל ומבקש 'איה' וכו' כנ"ל, בתוך כך עוזרו השם־יתברך, שגם הוא יכול להתפלל קצת, ואם הוא חזק בזה כל ימיו - יהי אחריתו טוב לנצח, וכל זה הוא בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל, שממשיכין על־ידי הצדיק האמת בחינת משה, שמודיע וממשיך קדשת שבת, שהוא בחינת תשובה על תשובה תמיד איך שהוא, בכל דרגא ודרגא בעליה ובירידה, עד שישובו כל ישראל לה' יתברך, שעל־ידי־זה תבא הגאלה השלמה במהרה בימינו, אמן סלה. ועל־כן בשמחת תורה מפטירין מיד ביהושע, "משה עבדי מת ועתה קום" וכו' (עין לקמן).