# מ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/40/

והנה מבאר בכל הנ"ל, שעקר התקון הוא שבת, שהוא מתנה טובה וכו'. והעקר, כי על־ידי שבת הכל יזכו לתשובה, שעל־ידי־זה תבא הגאלה וכו' כנ"ל (אות ח-ט). ועל־כן צריכין לזהר מאד לכבד את השבת ולזכר את השבת תמיד (ארח חיים סימן רמב ובטורי זהב סעיף קטן א). כי שבת הוא התכלית, בחינת 'תכלית שמים וארץ' וכו' (סימן לט תנינא). וזה שמסימין ההפטרה של יום כפור שמדברת מתשובה - מסימין אותה בשמירת שבת, כמו שכתוב שם (ישעיה נח, יג): "אם תשיב משבת רגליך וכו' אז תתענג על ה'" וכו', כי עקר התשובה הוא ביום־כפור, וגם יום־כפור מקבל משבת, כי שבת ראש לכל הזמנים המקדשים כמו שאומרים (ערבית לשבת): 'וברכתו מכל הזמנים', כי כל תקון התשובה של יום־כפור הוא על־ידי שבת כנ"ל, על־כן מסימין הפטרת יום־כפור בשמירת שבת, וכנ"ל: