# מד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/44/

וְזֶה שֶׁסִּיְּמוּ שָׁם רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּמַאֲמָרָם עַל פָּסוּק "הַאָמְנָם" הַנַּ"ל - 'יָכוֹל אֲפִלּוּ אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "מֵשָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם"', כִּי פָּסוּק זֶה מְדַבֵּר מִדַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל - שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא שֶׁיָּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר וְלֹא יִתְגָּאֶה כְּלָל, וּכְשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ - יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק וְיִהְיֶה בִּכְלַל הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים וְכוּ' (שַׁבָּת פח:), כַּמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ מַה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם, מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלֵּם, כִּי צְרִיכִין לִשְׁתֹּק וְלִהְיוֹת כְּאִלֵּם שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים לח, יד): "וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו", וְעַל זֶה אָמְרוּ שָׁם, יָכוֹל אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן, כִּי בְּדִבְרֵי תוֹרָה בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְדַבֵּר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה כָּל תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה לְהִנָּצֵל מִכָּל רָע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נב:): 'אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ'. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה כה, א), לְעִנְיַן תְּשׁוּבָה, אִם הָיָה רָגִיל לִלְמֹד דַּף אֶחָד יִלְמַד שְׁנֵי דַּפִּין וְכוּ'.

וְעַל־כֵּן סִיְּמוּ: 'יָכוֹל אֲפִלּוּ אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר' וְכוּ', כִּי אֲפִלּוּ אִם יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְיָגִיס דַּעְתּוֹ - בְּוַדַּאי לֹא תִּתְקַיֵּם הַתּוֹרָה אֶצְלוֹ, וְלֹא יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה - שֶׁיָּשִׂים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּסּוֹף (אוֹת ו) עַל מַאֲמַר רַבָּה־בַּר־בַּר־חָנָה - 'זִמְנָא חָדָא הֲוֵי קָא אַזְלֵינָן בְּמַדְבְּרָא' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ תַּלְמוּד לוֹמַר "מֵשָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם". כִּי צְרִיכִין לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת וְלִשְׁתֹּק לִמְחָרְפָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּסּוֹף עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת א, ו): 'הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת', כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכֹחַ הַצַּדִּיק אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל, עַד שֶׁיְּרֻחָם מִן הַשָּׁמַיִם וְיָשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
