# מח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/48/

וזה בחינת מלכיות וזכרונות ושופרות - שכלם לעורר חסדי ה' ונפלאותיו, שבודאי יגמר הכל כרצונו, כי יגביר החסדים על הדינים, עד שיעורר הטוב שבישראל וישובו כלם אליו, שאז תתגלה מלכותו יתברך לעין כל, שזהו בחינת מלכיות שאומרים שם הפסוקים מתנ"ך של התגלות מלכותו לעולם ועד, ומזכירין תכף "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" וכו' (במדבר כג כא), הינו כנ"ל, שאין הקדוש־ברוך־הוא מביט על האון והפגמים של ישראל, כמו שפרש רש"י שם.

וכן כל הפסוקי זכרונות מדברים שהשם־יתברך יזכר לעולם בריתו וינחם כרב חסדיו וכו'. ועל־כן מתחילין בפסוק (בראשית ח, א): ויזכר אלהים את נח - להורות ולגלות, שאפלו בדור המבול בתקף התגברות הדינים - גם אז לא עזב חסדו וחפץ בקיום העולם וזכר את נח וכו' וישבו המים וכו' (שם), מכל שכן עתה שכבר היו צדיקים גדולים ונוראים כאלו, שהם האבות ומשה רבנו והשבעה רועים ותנאים ואמוראים ונביאים וכו' וכו', וגם בכל דור נמצאים צדיקים גדולים, ובכל אחד מישראל נמצאים נקדות טובות רבות, שבודאי יזכר ה' חסדיו בזכות אבותינו וכו', כמו שמזכירין שם פסוקים אלו (ויקרא כו, מב): וזכרתי את בריתי יעקב וכו', וכן (ירמיה לא, יט): הבן יקיר לי אפרים וכו', רחם ארחמנו וכו', (שם ב, ב): זכרתי לך חסד נעוריך" וכו'.

וכן פסוקי שופרות - שכלם לעורר זכות מתן תורה וכו', וכן מדבר מקבוץ גליות ישראל, שהוא על־ידי שיסתכל וימצא זכות בכלם. וכן מדבר שם מעשרה הלולים, שהם בחינת עשרה מיני נגינה, שנעשים על־ידי ברור הטוב על־ידי גדולי הצדיקים, כמו שכתוב במקום אחר (סימן רפב). ומסימין - וביום שמחתכם ובמועדיכם וכו' ותקעתם וכו' (במדבר י, י). כי העקר לעורר הטוב שבישראל עד שיזכו לשמחה, שזהו עקר בחינת דרכי התשובה בחינת קדשת שבת שהוא שרש התשובה וכנ"ל.

וזה לא הביט און ביעקב (שם כג, כא) - זה בחינת נקדה התחתונה בחינת "ואציעה שאול הנך", וכמו שפרש רש"י שם, שאין הקדוש־ברוך־הוא מסתכל על העוונות והעברות שעושין וכו', שזהו בחינת "ואציעה שאול הנך" - שצריכין להאמין, שאפלו כשאדם נופל, חס ושלום, למקום שנופל - עדין השם־יתברך עמו ורחמיו עליו עדין ומחכה לו שישוב, שעל־ידי בקיאות הזה שמקבלין מהצדיק האמת, על־ידי־זה זוכין לשוב אל השם־יתברך תמיד בכל עת מכל מקום שהוא, שזהו בחינת בקי בנפיק. "ה' אלהיו עמו", בחינת נקדה העליונה, "ותרועת מלך בו" - בחינת הוא"ו שבתוך האלף, שהוא בחינת מצות למנות מלך כמו שכתוב שם.