# נג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/53/

ואחר יום־כפור עושין סכות, ואיתא בזהר הקדוש (אמור צט:), שכל ימי ראש־השנה ויום־כפור היה מלחמה גדולה בין יעקב ועשו, ועשו שבא מצדו לקבל הברכות ויעקב לקחם ממנו בחכמה, ואחר יום־כפור וכו' - כדין "ויעקב נסע סכותה" (בראשית לג, יז), שיעקב בחינת כלל ישראל מסתירין עצמן בתוך הסכה הקדושה וכו'. והוא על־פי הנ"ל, שבראש־השנה ויום־כפור ישראל לוחמין בחינת מלחמת עמלק בכח הצדיק האמת בחינת משה, כי אז מתגברין לשוב בתשובה. ועקר התשובה הוא בחינת להכרית זרעו של עמלק בכל הבחינות, הן בגשמיות - לזכות להכרית זרעו, שהם עקר בחינת ממשלת זדון שמבקשין על זה הרבה בראש־השנה ויום־כפור - ועולתה תקפץ פיה וכו' כי תעביר ממשלת זדון וכו', הן להכניע הרע שבדם שבחלל־השמאלי וכו' שזהו גם כן בחינת זהמת עמלק וכו', ומחמת שהיא מלחמה ארכה מאד כנ"ל עד שהשם־יתברך בעצמו צריך ללחם עמו, על־כן אי־אפשר כי־אם בכח הצדיק שהוא בחינת משה, שממשיך בקיאות בהלכה הנ"ל, בקי ב'עיל' בקי ב'נפיק' וכו' כנ"ל, שזהו בחינת כל העבודה של הכהן גדול ביום־כפור, כי על־ידי כל עבודתו שם ברום גבהי מרומים - על־ידי־זה המשיך בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל לכל ישראל החפצים לשוב, אפלו הנמוכים מאד מאד, לקים "ואציעה שאול הנך", שזהו בחינת בקי ב'נפיק', שזהו עקר דרך התשובה להחלושי כח שבישראל וכו', כנ"ל.

כי כל התפלות והתחינות ובקשות והסליחות, שישראל מרבין לבקש מחילה וסליחה וכפרה בעשרת־ימי־תשובה ובפרט ביום־כפור, אין הכונה להתפלל ולבקש על העבר לבד, רק שצריכין לבקש רחמים ביותר שיעזרו השם־יתברך מעתה לדרך התשובה שלא יחטא עוד ולא יפל משום דבר, רק יזכה לבחינת דרך התשובה הנ"ל באמת, שהוא בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל. ועל־כן מבקשים (בסליחות שאחר הודוי): 'ותן בלבנו לעזב דרך רשע' וכו', וכן 'יהי רצון שלא אחטא עוד' וכו' (ודוי ליום כפור), וכן הרבה. וכל זה הוא בחינת מלחמת עמלק בכח הצדיק האמת, שזהו בחינת העבודה של הכהן גדול ביום־כפור וכנ"ל.

וזהו בחינת (ויקרא טז, ל): כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם וכו' - שעקר הכפרה בחינת כי ביום הזה יכפר עליכם הוא שנזכה על־ידי־זה לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו - הינו שהשם־יתברך יטהר אותנו להבא מכל חטאתינו, שימשיך עלינו דרך התשובה הנ"ל - לטהר עצמינו מכל חטאתינו מעתה, שלא נחטא עוד כנ"ל, וזה זוכין כל החפצים באמת בכח הצדיק האמת, שזהו בחינת העבודה של יום־כפור שעל־ידי־זה ממשיך בקיאות הנ"ל לילך בדרך התשובה בכל השנה תמיד.

ועל־כן אחר יום־כפור עושין סכות, כי סכות הוא בחינת ענני כבוד שהקיפו את ישראל במדבר (סכה יא:), והענני כבוד היו מגינים על ישראל מקלפת עמלק, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראש־השנה ג.) על פסוק (במדבר כא, א): "וישמע הכנעני מלך ערד", שהוא עמלק וכו' (תנחומא חקת יח), ששמע שנסתלקו ענני כבוד על־ידי מיתת אהרן וכו', וכמובא בפרוש רש"י שם, עין שם.

ועל־כן עתה אנו עושין סכה - להמשיך קדשת הענני כבוד להנצל על ידם מקלפת עמלק, וכמובן בזהר הקדוש (אמור קג.), הינו כי ביום־כפור עשה הכהן־גדול עבודתו בבית־המקדש בפנים ובחוץ, והמשיך בחינת בקיאות הנ"ל בשרשו ברום גבהי מרומים, עד שעל־ידי־זה נמשך כח הבקיאות הנ"ל על כל ישראל. ועכשו אחר יום־כפור - צריך כל אחד מישראל בעצמו לכנס לתוך הסכה הקדושה - לתוך בחינת הענני־כבוד להצפין עצמו מקלפת עמלק, בבחינת (תהלים כז, ה) "כי יצפנני בסכה" וכו', כי מלחמת עמלק ארכה מאד כנ"ל, ועל־כן גם אחר יום־כפור צריכין לעשות כמה תחבולות להנצל ממנו, על־כן בורחין לתוך הסכה, בבחינת כדין "ויעקב נסע סכותה" - כדי שכל אחד מישראל ימשיך על עצמו קדשת הענני־כבוד שהם מכניעין קלפת עמלק הרוצה להעלים קדשתו יתברך, בפרט כשיוצאין לחוץ מהבית הכנסת ובית המדרש לעסק בצרכי הגוף במשא ומתן וכו' שזהו בחינת 'ונפיק', שאז אורב מאד, ועל־ידי שיוצאין מהבית אל הסכה שהוא בחינת ענני כבוד שמצילין מקלפת עמלק - על־ידי־זה מתקנין בחינת בקיאות הנ"ל, שהעקר בחינת בקי ב'נפיק' וכו' כנ"ל [ועין בהלכות סכה (בהלכות ראש־השנה הלכה ד, ז) שם מבאר גם כן מענין זה, שעל ידי סכה מתקנין בחינת 'ונפיק' וכו', עין שם]. כי בכלל הזמנים המקדשים האלה נקרא ראש־השנה ויום־כפור בחינת 'עיל', כי בהם עוסקין רק בתפלה בבית הכנסת ובית המדרש וכו', וסכות היא בחינת 'ונפיק' וכו', כי עקר מצות סכה הוא אכילה ושתיה ושנה (ארח חיים סימן תרלט), שהוא בחינת 'ונפיק', כנ"ל.