# נה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/55/

כי הארבעה מינים הם בחינת תקון הנ"ל, שהוא לזכות לבחינת אדם וכו', שבזה עוסקין באלו הימים מאלול עד שמיני עצרת להמשיך דרך התשובה הנ"ל, כדי לזכות להכלל בבחינת אדם הנ"ל, שזה עקר התקון של חטא אדם־הראשון וחטאי הדורות, כי אדם־הראשון נקרא 'אדם', כי היה צריך להיות נכלל בבחינת אדם היושב על הכסא, ופגם אז בראש־השנה שנברא בו (זהר בראשית לז.). ואנו עוסקין בכל שנה לתקן חטאו וחטאי כל הדורות שנמשכו משם, והתקון על־ידי דרך התשובה, שעל־ידי־זה חוזרין ונתתקנין ונעשין בבחינת אדם, כנ"ל, שהוא בחינת נקדה התחתונה ונקדה העליונה, והואו שבתוך האלף וכו', כנ"ל.

ועל־כן אחר ראש־השנה ויום־כפור, שזכו כלל ישראל בכח הצדיק להמשיך דרך התשובה, על־כן בסכות נוטלין הארבעה מינים, שכלל כונתם - להכלל בבחינת אדם הנ"ל, וכמו שכתוב בכונות הארבעה מינים (פרי־עץ־חיים, שער הלולב פרק ז): שכללותם הוא בחינת 'אדם', שהוא 'אדם, דבור, מעשה'; עין שם.

כי מבאר בכונות (שם פרק א), שהארבעה מינים הם בחינת ארבע אותיות הויה, ומבאר שם, שההדס הוא בחינת יו"ד, והערבי־נחל בחינת ה"א ראשונה, והלולב בחינת וא"ו, והאתרוג בחינת ה"א האחרונה; עין שם. וכל זה בחינת אדם שעולה מ"ה שהוא שם הויה במלוי אלפין, כידוע (זהר שופטים רעד:), כי יו"ד ה"א הם בחינת כללות השלש ראשונות, זה בחינת נקדה העליונה שהוא בחינת סגול, והוא"ו בחינת הלולב - זה בחינת ההמשכה מנקדה העליונה לנקדה התחתונה, והה"א אחרונה בחינת האתרוג, בחינת נקדה התחתונה. ועקר העבודה להמשיך כל ההדור והיופי לבחינת האתרוג שהוא "פרי עץ הדר", שהוא בחינת ה' תתאה בחינת נקדה התחתונה.

כי היו"ד בחינת ההדס כנ"ל, יש לו ריח טוב שהוא חיות הנשמה (ברכות מג:), זה בחינת נקדה העליונה, שהוא בחינת הנשמה ועמה נכללין הערבי נחל שהם בחינת ה' ראשונה שנכללת תמיד עם היו"ד יחד, כידוע. וזה סוד עמוק ומובא לעיל קצת.

ולכאורה הדבר תמוה, כי הלא מבאר במדרשים (ויקרא־רבה ל, יב) ובכל הספרים, שערבי־נחל מרמזים על פושעי ישראל שאין בהם לא טעם ולא ריח, שצריכין לקשרם ולכוללם גם כן בתוך האגודה, כמובא, ומדוע 'גיורא בשמי שמיא' - שהערבי־נחל שמרמזים על פושעי ישראל, יהיו מרמזים בה"א הראשונה למעלה מוא"ו ה"א שהם הלולב והאתרוג? אך הוא בחינת המובא לעיל (באות יז - כג) על ענין שלש שבתים שבין המצרים, שדיקא בעת הירידה והחרבן של כלל ישראל, או בפרטיות כשיורד אחד, חס ושלום, מאד, עד שנופל לבחינת מקומות המטנפים וכו', שאז צריך להחיות את עצמו על־ידי בחינת איה מאמר סתום, על־ידי הבקשה והחפוש וכו' כמו שכתוב שם. וזה בחינת מה שהערבי־נחל שהם בחינת פושעי ישראל, שנפלו למקומות המגונים הנ"ל, שעוסקים לכוללם בתוך האגודה הקדושה, צריכין לקשרם ולכוללם דיקא למעלה בבחינת ה"א הראשונה, שהוא בחינת כלליות השלש ראשונות שהם למעלה מהבנין, שהם בחינת מאמר סתום הנ"ל. כי משם דיקא תקונם, כמובא בהתורה "ואיה" הנ"ל ומובא לעיל קצת מזה.

ועל־כן מברכין רק על הלולב, כי העקר הוא ההמשכה הנ"ל להמשיך האור מנקדה העליונה לנקדה התחתונה, לגלות כבוד הדר מלכותו, שהוא בחינת האתרוג, שכל העבודה להמשיך ההדור והפאר לבחינת אתרוג, שהוא נקדה התחתונה בחינת יהושע שעל ידו עקר המלחמה להכרית זרעו של עמלק - שרוצה להעלים שמו יתברך, חס ושלום, וכפי שמכניעין אותו על־ידי בחינת יהושע שמקבל הכח ממשה כנ"ל, כמו כן נתגלה ונתגדל ונתפאר כבוד הדר מלכותו, בבחינת (שמות ג, טו): "זה שמי לעולם, וזה זכרי לדר דר", וכנ"ל.

כי עקר ההדור רואין רק בבחינת יהושע, שהוא בחינת נקדה התחתונה, בחינת (דברים לג, יז): "בכור שורו הדר לו", בחינת (במדבר כז, כ): "ונתת מהודך עליו", שהוא בחינת לבנה, בחינת (שיר השירים ו, י): "יפה כלבנה". כי בבחינת משה אי־אפשר לראות הודו והדרו, כי הוא בחינת חמה שאי־אפשר להסתכל בה עתה, כי הוא בחינת כסא דמתכסיא וכו'. ועל־כן באמת נאמר (שמות לד, ל-לג): "ויראו מגשת אליו וכו' ויתן על פניו מסוה", כי אין לנו כח שיאיר ויופיע עלינו כבוד הדר מלכותו כי אם על־ידי בחינת יהושע, בחינת לבנה, שמקבלת מהשמש בחינת משה כנ"ל. ועל־כן כל ההדור הוא בהאתרוג וכנ"ל. וזה מה שכתוב (בסימן קמ) על פסוק (איוב לז, ז): "ביד כל אדם יחתם" וכו', שבהצדיק בעצמו אין להעולם בו שום תפיסה רק על־ידי אנשיו וכו' עין שם. כי אנשיו ותלמידיו הם בחינת יהושע כנ"ל, על ידם דיקא נתגלה נפלאות הדרת קדשת הצדיק שהוא בחינת משה, שעל־ידי־זה נתגלה כבוד הדר מלכותו יתברך וגדולתו עד אין חקר, הינו כנ"ל.