# נו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/56/

ועל כן בהושענא רבא בסוף סכות - עושים תקונים גדולים עם הערבה בעצמה שנוטלין אז, כי על־ידי העבודה של כל ימי הסכות עם הארבעה מינים שקשרו הערבה למעלה, כנ"ל, פעלו הצדיקים שעתה יכולים לעשות תקון גדול עם הערבי נחל בעצמן. כי עקר התקון שיתגלה הכבוד הנעלם במאמר הסתום הנ"ל [וכמובא בדברינו בהלכות ציצית הלכה ב ובהלכות גבית חב מהיתומים על־פי התורה 'ואיה' הנ"ל ובמקום אחר, עין שם], וזה בחינת מה שנוטלין הערבה לבד ביום שביעי של סכות שהוא הושענא רבא, כי כבר תקנו הפושעי ישראל עד שנתגלה גם בהם כבודו יתברך מהעלם אל הגלוי (עין במקומות הנ"ל ותבין).

ועתה תראה נפלאות שזהו מה שאמרו רבותינו ז"ל (סכה מד.), שנטילת וחביטת הערבה ביום זה הוא 'מנהג נביאים' - 'מנהג נביאים' דיקא, כי כבר מבאר לעיל (באות לז), שכל הנביאים כלולים בבחינת יהושע, שהוא בחינת נקדה התחתונה וכו' כנ"ל, על־כן תקון הערבה שהם בחינת פושעי ישראל שהחזירום בתשובה כנ"ל הוא על־ידי הנביאים דיקא, שהם בחינת יהושע, שעקר תקון דרך התשובה על ידו, כי הוא ממשיך עקר התקון שהוא למצוא אותו יתברך בכל מקום וכו' בבחינת "ואציעה שאול הנך" וכו', כנ"ל.