# נז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/57/

וזה בחינת הנענועים, ובכל צד מוליך מכנגד לבו ומחזירו וכו' (סכה לז:; פרי־עץ־חיים, לולב פרק ב) - זה בחינת 'רצוא ושוב', והוא מוליך ומביא מעלה ומוריד, זה בחינת בקיאות הנ"ל, בחינת "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך" וכו', וכן בכל צד, וכמו שסים שם בפסוק: "אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים; גם שם ידך תנחני" וכו'. ובין כשהוא מעלה הלולב ומיניו ובין כשהוא מוריד, וכן בכל צד, בכלם יש הולכות והבאות בכל צד שהם הנענועים. כל זה הוא מה שכתבתי למעלה (באות כט) על שתים שהן ארבע וכו', שבין בבחינת 'עיל' בחינת "אם אסק שמים" - יש 'רצוא ושוב', ובין בבחינת 'ונפיק' יש 'רצוא ושוב' בכמה וכמה בחינות, וצריך להיות בקי בזה מאד, ועל־כן מנענעים בכמה נענועים. ועל־כן בשבת אין נוטלין הלולב מטעם הנ"ל גבי שופר, שמא יעבירנו ארבע אמות (סכה מב:), שהוא פגם הבקיאות כנ"ל, כי גם נטילת לולב הוא לתקן בחינת אדם, שהוא על־ידי הבקיאות הנ"ל, שעקרו נמשך על־ידי שמירת שבת וכו', וכנ"ל.