# נט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/59/

ועל־כן עוסקין בליל הושענא רבה בספר משנה־תורה (פרי־עץ־חיים, לולב פרק ד). כי כל ספר משנה־תורה, רבו ככלו, מדבר מענין ארץ־ישראל שישראל היו מוכנים לבא לארץ־ישראל, ובעוונותיהם על־ידי חטא העגל ומרגלים וכו' גרמו עכוב גדול ארבעים שנה, וגם משה רבנו בעצמו מכרח להסתלק מחמת זה, עד שמרמז להם מה שיקרא לנו באחרית הימים האלה שיחרב הבית־המקדש שני פעמים, ויתארך הגלות הזה מאד, וההסתרה שבתוך הסתרה תתגבר מאד וכו', בחינת (דברים לא, יח): "ואנכי הסתר אסתיר" וכו'. ומבאר שם, שכל התקון לבא לארץ־ישראל הוא על־ידי בחינת יהושע, כמו שכתוב בפרשות דברים ואתחנן וכו', "יהושע בן נון וכו' אותו חזק" וכו' (שם א, לח), "וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו" וכו' (שם ג, כח), ובפרט בסוף פרשות וילך האזינו וכו', שעוסק שם לחזק את יהושע מאד מאד. כל זה רמז להתורה הנ"ל, שעתה עקר התקון על־ידי הרבי שבדור, שהוא בחינת משה, שמחזק מאד את תלמידיו שהם בחינת יהושע, שילכו בדרכי התשובה תמיד, בבחינת "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך" וכו', כנ"ל, שזהו בחינת שלש מצוות שנצטוינו בכניסתן לארץ ישראל, כמו שכתוב שם. וכל זה הוא בחינת דרכי התשובה הנ"ל, שעוסקין לתקן בכל החדש הקדוש הזה, שזהו בחינת חותם על חותם שמתקנין בהושענא רבא, על־כן עוסקין אז בספר משנה־תורה שמדבר מהסתלקות משה והתחזקות יהושע תלמידו, כי על־ידי־זה עקר תקון דרכי התשובה שהיא בחינת חותם על חותם, כנ"ל.