# ס

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/60/

ועל כן אומרים אז כל ספר תהלים שיסד דוד המלך, עליו השלום, כי תקון של משה ויהושע כנ"ל, שהוא לכנס לארץ־ישראל עקרו יהיה נגמר על־ידי דוד שהוא בחינת משיח. כי יהושע הכניס את ישראל לארץ־ישראל, אבל עקר קדשת ארץ־ישראל לא נשלם, עד שמצא דוד מקום הבית־המקדש, שאז נתקים (דברים יב, י): "והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח", ופרש רש"י ואין זה אלא בימי דוד, אז "והיה המקום" וכו' (שם פסוק יא), שהוא הבית־המקדש וכל התקון של דוד הוא בחינת תהלים, שהוא הלולים ושבחים רבים להשם־יתברך, שהוא בחינת קדשת שבת, בחינת טוב להודות לה' הנאמר ב'מזמור שיר ליום השבת' (תהלים פרק צב), ובתוך כך צועק ומתחנן ומתפלל הרבה להשם־יתברך מכל מקום שהוא וכו'. ועל־כן כתב אדמו"ר ז"ל (בסימן עב בלקוטי תנינא), שעל־ידי תהלים זוכים לתשובה.

ועל־כן עתה באריכות הגלות - כל חיותינו הוא על־ידי בחינת משה ויהושע הנ"ל, שעל־ידי בחינות אלו מחזקים אותנו לצעק להשם־יתברך תמיד, ולשמח נפשו בקדשת שבת ולהודות להשם־יתברך תמיד על העבר ולצעק על להבא, כמבאר בדברינו הרבה בזה. וזה עקר דרכי התשובה הנ"ל, שעל־ידי־זה נזכה כלנו לשוב לארץ־ישראל, ועל־כן עוסקין בזה בליל הושענא רבא בספר משנה־תורה, שהוא התחזקות בחינת יהושע על־ידי משה רבו. כי בכל דור ודור נעשה בחינות אלו כנ"ל, ועקר ההתחזקות לעסק בשירות ותשבחות ותפלות וצעקות להשם־יתברך וכו', שכל זה הוא בחינת ספר תהלים, שעל־ידי דרכים אלו הנוראים נזכה כלנו לילך בדרכי התשובה תמיד, שזהו בחינת חותם על חותם שמתקנים עתה בהושענא רבה, וכנ"ל.