# סב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/62/

וזה בחינת צעקת 'הושענא' שצועקין הרבה על הערבי נחל, כי גם בכל שבעת ימי הסכות שמקיפין את התבה וצועקין הרבה פעמים 'הושענא' - הכל בשביל תקון בחינת הערבי נחל, כי ההקפות הם זכר למקדש שהיו מביאין מרביות של ערבה וכו' ומקיפין אותם (סכה מה.), ובפרט בהושענא רבה שצועקין פעמים אין מספר 'הושענא'. כי עקר העסק בכל ימי הסכות בפרט בהושענא רבה הוא לתקן בחינת ערבי־נחל שהם בחינת פושעי ישראל, להמשיך דרכי התשובה הנ"ל, באפן שגם הם ישובו אל ה', ויתחזקו לשאר בקדשת ישראל מכל מקום שהם וכנ"ל, ועל־כן תפסו לשון 'הושע נא' - לרמז זכרון בחינת יהושע שנקרא יהושע על־שם: "יה יושיעך" וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא שלח ו). כי יהושע היה אז בסכנה גדולה שלא יהיה ניסת ונלכד בעצת מרגלים, שכלם היו גדולי ישראל כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם). ואף־על־פי־כן נלכדו ברשת היצר הרע ופגמו מאד במשה רבנו ובארץ־ישראל וכו', ויהושע נצול על־ידי ששמש הרבה משה רבנו, וזכה שברכו והתפלל עליו 'יה יושיעך', ועל שם זה נקרא יהושע ובשביל זה צועקין הרבה בלשון 'יהושע' - "הושע נא והושיעה נא", להמשיך בחינת יהושע שהוא תקון נקדה התחתונה בחינת "ואציעה שאול הנך", שזה העקר, שצריכין עתה בסוף סכות בהושענא רבה לתקן כנ"ל. ולזה צריכין לצעק מאד מאד מעומקא דלבא: הושענא והושיעה נא ! והכל בשביל בחינת הערבי־נחל, שאפלו כשמתחילין לשוב להשם־יתברך הם בסכנה גדולה ועצומה, כידוע, רק כל כחם ותקותם הוא בחינת יהושע, שהתפלל רבו בחינת משה "יה יושיעך" וכו'. וזה בחינת צעקת הושענא הרבה, והבן היטב מזה רמזים לעצמך.