# עג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/67/73/

ועקר תחום שבת נלמד ממחנה ישראל, שהיה י"ב מיל, ועל־כן מדאוריתא תחום שבת י"ב מיל (ירושלמי ערובין פרק ג, הלכה ב), אך חכמינו ז"ל תקנו, שיהיה רק אלפים אמה (ערובין לז:), מחמת שראו התגברות הקלפות בגלות מאד כמבאר בכתבים (פרי־עץ־חיים, הקדמה לשבת פרק א). וגם אלו האלפים אמה הוא השעור שהיה בין הארון ובין מחנה ישראל כמו שכתוב (יהושע ג, ד): "אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה", ופרש רש"י: כשעור תחום שבת כדי שיוכלו לילך להתפלל לפניו, כי עקר המלחמה שיש להאדם הוא בחינת מלחמת עמלק כנ"ל, וכל מלחמת עמלק היה עם החלושי כח שהיה הענן פולטן (תנחומא תצא י), שהיה יהושע לוחם עמו בכחו של משה רבנו, כדי שלא יפיל אותם עמלק לגמרי כרצונו הרע. כמו שכתוב (דברים כה, יח): "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך" וכו', רק ישיבם בתשובה ויכניסם בגבול הקדשה, שהוא בחינת מחנה ישראל שהיה שם האהל מועד והארון שמשם צריכין להמשיך הקדשה אליהם. כי כל מי שרחוק יותר צריכין להמשיך עליו הקדשה והבקיאות הנ"ל ממקום גבוה וקדוש ביותר, כמו שכתוב במקום אחר (סימן נו ועוד). וקצת מזה מבאר לעיל (אות יז ועוד), על־כן שעור תחום שבת הוא נלמד ממחנה ישראל, כי עקר תחום שבת שהוא בחינת בקיאות הנ"ל, הוא שיזכה כל אחד לשאר קים במחנה ישראל, ולא יוכל בחינת עמלק להשליכו, חס ושלום משם, רק יתגבר תמיד לאחז עצמו בצדיקי אמת ותלמידיהם שהם בחינת משה ויהושע, שהם לוחמים מלחמת עמלק בכל דור, כדי לשוב ולבנות הבית־המקדש ולהחזיר את ישראל לארץ־ישראל, וכנ"ל.