# הלכה א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/61/

כשמניחין ערוב דהינו מזון שתי סעודות - מתר לילך ממקום הערוב אלפים אמה לכל רוח (שלחן ערוך סימן תח, סעיף א).

נמצא, שהלוך של שבת תלוי בסעדות של שבת, וזה מבאר בדברי רבנו, נרו יאיר, במאמר המדבר ממחלקת על פסוק (תהלים צב, יב): "בקמים עלי מרעים תשמענה אזני" וכו' (סימן רעז), מבאר שם, שעקר הלוך שבת תלוי באכילה של שבת, בבחינת (שבת קנב.): 'דוק בככי ותשכח בנגרי', עין שם היטב. ועל־כן תקנו חכמינו ז"ל, שמקום הסעודה גורם - שמשם מתר לילך תחום שבת, כי עקר ההלוך תלוי בסעודה כנ"ל, עין שם.

הלכות תחומין וערובי תחומין