# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/63/2/

נמצא, שעל־ידי שבת זוכין לבחינת רחמנות הנ"ל, בחינת "אל שדי יתן לכם רחמים", שהשם־יתברך יתן בידינו את הרחמנות כנ"ל. כי שבת היא בחינת "אל שדי", שהוא בבריאה (פרי־עץ־חיים, הנהגת הלמוד), שהוא בחינת שבת, כמובא (תקוני זהר ג:), וזה בחינת (תהלים לז, ד): "והתענג על ה' ויתן לך משאלת לבך"; "והתענג על ה'", הינו על־ידי ענג שבת, "בחינת אז תתענג על ה'", על־ידי־זה "ויתן לך משאלת לבך", דהינו בחינת הרחמנות הנ"ל - שימסר בידך את הרחמנות, שאתה בעצמך תרחם עליך, שזהו בחינת "ויתן לך משאלת לבך" - שיהיה הכל כרצונך, בחינת (תהלים כ, ו): "ימלא ה' כל משאלותיך". וזה זוכין על־ידי ענג שבת.

וזה "אז תתענג על ה' וכו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך" - בחינת 'נחלה בלי מצרים' כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קיח.), הינו בחינת רחמנות הנ"ל, שהוא רחמים רבים - שאין שם שום מיצר ודין כלל, רק כלו רחמים, בחינת 'נחלה בלי מצרים' - שמרחם בכל האופנים ובכל הענינים, בלי שום מיצר וצמצום כלל, כי עקר התגלות האמונה היא על־ידי ענג שבת, כי ברור המאכלים הוא על־ידי אמונה בחינת (תהלים לז, ג): "ורעה אמונה", כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (סימן סב). ועל־כן בשבת שאז מתגלה האמונה כנ"ל, על־כן אז מצוה לאכל, כי אז המאכל בקדשה על־ידי התגלות האמונה, כנ"ל. ועל־כן נקראים השלש סעודות של שבת - 'סעודתא דמהימנותא' (זהר יתרו פח:), כי הם בחינת אמונה, כנ"ל.

וזה בחינת ערובי תחומין שמניחין שעור סעודה ומשם מתחילין האלפים אמה. כי עקר הארת בחינת האלפים אמה שהם בחינת שני הרחמנות הנ"ל, שעל ידם אין צריכין לטלטל, רק מטילין בתוך האלפים אמה, בתוך הרחמים רבים המאירין בשבת, על־ידי התגלות האמונה שמתגלה בשבת כנ"ל, וכל זה תלוי בענג שבת כנ"ל. ועל־כן ממקום הסעודה של שבת - משם מתחילין האלפים אמה הנ"ל, שהם תלויים באמונה, שעל־ידי־זה מתגלה הרחמנות וכו', כנ"ל.

הלכות ערובי תחומין