# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/64/11/

כי הצדיק הגדול שיש לו דעת גדול, הוא מוריד עצמו לפעמים בכונה לעניני קטנות ומילי דשטותא, בבחינת (מנחות צט.) 'בטולה של תורה זהו קיומה', וכמבאר מזה בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (סימן עח לקוטי תנינא), וזהו גם כן בחינת ירידה שקדם העליה, שמחמת שרואה שמחו נתיגע ואינו יכול עוד לילך במחו יותר, אזי הוא מכרח להוריד עצמו לעניני קטנות ומילי דשטותא, וכיוצא. וכמובא בזהר הקדוש (תזריע מז:) ברב המנונא סבא, דהוו מסדרין קמיה תלת פרקי מילי דשטותא (שהיו מסדרים לפניו שלשת פרקי דברי שטות), ואחר־כך - על־ידי בחינת 'ירידה זוכה לתכלית העליה', בבחינת 'ירידה תכלית העליה', בחינת 'בטולה של תורה זהו קיומה', כמו שדרשו רבותינו ז"ל (תמורה יד:) על פסוק (תהלים קיט, קכו): "עת לעשות לה' הפרו תורתך". וזהו "עת לעשות לה'" דיקא, בחינת נשמע ונעשה, והנשמע כנגד הנעשה הוא בחינת תורת ה', בחינת בטול אל האין־סוף וכו', כמבאר במאמר הנ"ל.

וזהו עת לעשות לה' - כשמגיע העת לעשות - בחינת נעשה, לה' - בחינת נשמע, בחינת תורת ה', בטול אל האין־סוף, ואז הפרו תורתך - אז צריכין קדם העליה, בחינת 'בטולה של תורה זהו קיומה', בחינת הפרו תורתך, כמו שדרשו רבותינו ז"ל, כי הירידה היא תכלית העליה כנ"ל, וזהו בחינת פורים, כנ"ל.

ועל שם זה נקרא 'פורים', כי אז עושין כל מיני שחוק וקטנות ומילי דשטותא. כי אז זוכין לתכלית העליה, להשגה והארה עצומה מאד מאד - הארת מרדכי היהודי שהארתו שגבה מאד, ואז נתהפכין כל הירידות וכל הבטולים וכל מילי דשטותא לתכלית העליה כנ"ל.

וזה בחינת שם 'פורים' על־שם הפור, לשון "הפרו תורתך", כי השרש של מלת 'פורים' והשרש של מלת 'הפרו' - הם שרש אחד, כמבאר למי שיש לו קצת ידיעה בזה. כי עקר ענין פורים הוא בבחינה זו, בבחינת ירידה תכלית העליה. בחינת (ישעיה מג, ו): "והמכשלה הזאת תחת ידך" - 'אלו דברי תורה שאין אדם עומד עליהם אלא אם כן נכשל בהם' וכו', עין שם (גטין מג.), שזהו בחינת "עת לעשות לה' הפרו תורתך", כנ"ל.

וזה בחינת ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר. "ומאמר" זה בחינת מאמר השלם, שהוא בחינת יראה, בחינת אסתר, שהיא בחינת נסתר, בחינת נשמע, בחינת מאמר השלם, וזה בחינת לקחה מרדכי לו לבת (אסתר ב, ז) - 'אל תקרי לבת, אלא לבית' (מגלה יג.), בחינת בית דבראשית (סימן רסו), שהוא מאמר השלם, שזהו בחינת אסתר כנ"ל, וזהו ומאמר אסתר - בחינת מאמר השלם. קים דברי הפרים האלה - 'קים' זה בחינת עמידה בחינת תפלה (ברכות כו.). וזהו דברי הפרים האלה - 'דברי' דיקא, בחינת דברי תורה, שהם בחינת נשמע, כמבאר במאמר הנ"ל עין שם היטב. וזהו ונכתב בספר - 'נכתב' זה בחינת נעשה, כי הספר הנכתב זה בחינת עשיה, כמובא במקום אחר (סימן קכ), הינו שבחינת מאמר השלם וכו' נעשה בחינת נעשה, בחינת "ונכתב בספר וכו'" כנ"ל, עין היטב במאמר הנ"ל.