# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/64/13/

וזהו בחינת בזמניהם - 'זמן זמנים טובא', כמו שלמדו רבותינו ז"ל (מגלה ב.) מזה הפסוק שמגילה נקראת בי"א בי"ב וכו', כי יש כמה זמנים לבחינת קריאת המגלה, שהוא בחינת לעשות מהנשמע נעשה, כי כל אחד יש לו נשמע ונעשה לפי בחינתו כנ"ל, ועל־כן בני הכפרים, שאין להם זה הכח לעשות מהנשמע נעשה בעצמן, וצריך אחר לקרות להן ולהאיר בהם הארה זו - הם צריכין להקדים ליום הכניסה, לבא לתוך הכרך שיש שם עשרה בטלנין, והם מקדימין וקורין להם את המגילה אז, כי אף־על־פי שעדין לא הגיע ימי הפורים בעצמו, שהם עקר השגת נעשה ונשמע, בחינת והימים האלה נזכרים ונעשים, אף־על־פי־כן, בני הכרך שיש שם עשרה בטלנין - שבטלים ועוסקים בתורה וזוכים להשגה גבוה, על־כן הם יכולים להאיר בבני הכפרים בחינת קריאת המגילה, בחינת השגת נשמע ונעשה - גם איזה ימים קדם פורים. כי ה'נעשה' של בני הכרך שיש להם קדם פורים הוא אצל בני הכפרים בחינת 'נשמע', בחינת הארת פורים. ועל־כן הם שומעין את המגילה מקדם מבני הכרכים, כדי שיהיו פנוים בימי הפורים להספיק מזון ומשתה לבני הכרכים (מגלה ב.), כי עצם הפורים של בחינת בני הכרכים - אין בחינת בני הכפרים יכולין להשיג, כי השגת הנשמע שלהם גבוה ועצום מאד, רק צריכין להיות מרכבה אליהם בימי הפורים להספיק להם לשמחת פורים.

וזהו שאמרו ז"ל (מגלה ה.): 'איזהו כרך? כל שיש בו עשרה בטלנים'. 'בטלנים' דיקא, כי הם נקראין 'בטלנין' על־שם שעקר השגתם הוא תמיד מדרגא לדרגא, שזה אין זוכין כי־אם על־ידי בחינת 'בטולה של תורה זהו קיומה', בחינת "עת לעשות לה' הפרו תורתך", שזהו בחינת פורים, כנ"ל (באות יא), ועל־כן נקראים 'בטלנים', והם דיקא יודעים לקרות את המגלה בזמנה - להשיג השגת פורים בזמנו. אבל בבחינת בני הכפרים שאין להם עשרה בטלנין, ואין זוכין להשגה זו של בחינת בני הכרכים הנ"ל, הם יכולין להאיר ולקרות את המגלה להם גם קדם פורים כנ"ל. כי כל אחד ואחד יש לו נשמע ונעשה לפי מדרגתו, כנ"ל.

וזה בחינת והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר - הינו שכל משפחה ומשפחה וכל מדינה ומדינה וכל עיר ועיר, כל אחד זוכה לקבל ביום הזה בחינת הארת פורים - כל אחד ואחד לפי מדרגתו, כי כל אחד יש לו 'נעשה ונשמע' שהוא בחינת 'נזכרים ונעשים' כפי מדרגתו וכו', כנ"ל.