# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/64/15/

וזה בחינת פרשת פרה שקורין אחר פורים (מגלה כט.). כי פרשת פרה אדמה הוא חדוש גדול שאי־אפשר להשיג, כמו שכתוב (קהלת ז, כג): "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" וכו', ועל ידה דיקא מטהרין מטמאת מת. כי עקר החיים הוא בחינת נשמע ונעשה, כי 'נשמע' בחינת נסתר - זה בחינת הנשמה שאי־אפשר להשיגה, ו'נעשה' זה בחינת הגוף, וכשזוכין להמשיך בחינת ה'נשמע' ולעשות ממנו 'נעשה' - על־ידי־זה נתחבר הנשמה עם הגוף ומאירה הנשמה בהגוף, וזה עקר החיים. כי עקר החיים הוא הדעת, בבחינת (קהלת ז, יב): "והחכמה תחיה" וכו', דהינו לדעת ולהשיג מה שהיה נסתר ממנו, שהוא בחינת ה'נשמע', כנ"ל.

ואלו לא חטא אדם־הראשון - היו יכולים לחיות לעולם, דהינו לזכות להשיג את תכלית בחינת הנשמע ונעשה הגבוה ביותר בעודו בחיים חיותו, כי היו הולכים מדרגא לדרגא עד שהיו נכללים באין־סוף, בבחינת תורת ה' ותפלת ה', שהם בחינת נעשה ונשמע שיש שם בעודו בגוף, בבחינת (בראשית ג, כד): "ואכל וחי לעולם". אך על־ידי חטא אדם־הראשון אי־אפשר לבא אל התכלית, דהינו אל הנעשה ונשמע הנ"ל, כי אם על־ידי מיתה - שנסתלק על ידה הנפש מן הגוף, ואז זוכין אחר־כך על־ידי־זה לתחית המתים, ואז יזכו לעקר התכלית לבחינת נעשה ונשמע שלא היה יכול להשיג בחייו, בבחינת (ישעיה לה, י): "ושמחת עולם על ראשם", שדרשו רבותינו ז"ל (שבת פח.): שעתיד הקדוש־ברוך־הוא להחזירה לנו לעתיד, כי הנעשה ונשמע שהם בחינת שמחת עולם - הם עקר שעשוע עולם־הבא, ומכרח כל אחד להסתלק ולשוב אל העפר קדם שיזכה למה שיזכה. והמיתה וההסתלקות זה בחינת ירידה תכלית העליה. כי בודאי אין ירידה כמו המיתה ששב אל העפר ממש, והנפש מסתלקת ונשאר בלא חיות רק 'קיסטא דחיותא', שהוא מעט דמעט, אבל עקר החיות נסתלק ונעשה חפשי מכל המצוות (שבת ל.). נמצא, שהוא ירידה גדולה מאד, ואז באמת הוא מטמא כל הטמאות וכו'. אבל אף־על־פי־כן המיתה "טוב מאד", כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה ט, י). כי היא בבחינת 'ירידה תכלית העליה', כי דיקא על־ידי־זה ששב אל העפר, שהיא תכלית הירידה, על־ידי־זה זוכה לתכלית העליה אחר־כך - לשוב ולקום לתחית המתים, ולזכות אחר־כך לשמחת עולם, בחינת הנשמע ונעשה - שלא היה יכול לזכות מקדם, כנ"ל.

ועל־כן אי־אפשר להטהר מטמאת מת כי אם על־ידי בחינת פרה אדמה, שהוא "חקת התורה" שאי־אפשר להשיגה בשום אפן, והיא בחינת נשמע הגבוה מאד, בחינת נסתר הגבוה ביותר, שאפלו שלמה המלך, עליו השלום, לא השיג זאת, כמו שכתוב: "אמרתי אחכמה" וכו', ודיקא על־ידי בחינה זו שהיא תורה גבוה מאד, בחינת נשמע הגבוה ביותר, על־ידי־זה דיקא יכולין להטהר מטמאת מת מתכלית הירידה.

כי כל מה שהירידה היא גדולה ביותר - צריך להמשיך 'נשמע' גבוה ביותר, שמחמת גדלת וגבהות השגת ה'נשמע', על־ידי־זה יכולין להאיר למטה יותר. ועל־כן דיקא על־ידי בחינת פרה אדמה, שהוא דבר נעלם מאד מאד, על־ידי־זה דיקא יכולין להטהר מטמאת מת שהוא תכלית הירידה וכו', כנ"ל.

ועל־כן כל מעשי פרה מחוץ למחנה, והיא מטמאה כל העוסקין בה, כי פרה אדמה היא חדוש נפלא כזה, ונמשך ממקום גבוה כל־כך, עד שיכול להאיר בתכלית תכלית העשיה, אפלו מחוץ למחנה. ועל־כן היא מטמאה טהורים ומטהר טמאים, כי כל העוסקים בפרה הם טמאים עד הערב, מחמת שהם מורידים עצמם לירידה כזו, לבחינת חוץ למחנה, להוציא ולטהר את כל אלו שנפלו ונטמאו בטמאת מת.