# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/64/16/

וזה בחינת (עבודה זרה ד:): 'לא היה דוד ראוי לאותה מעשה כי אם להורות תשובה', שהיא בחינת ירידה תכלית העליה, כמו שכתוב במאמר הנ"ל. וזה בחינת (ברכות ד.): 'ואני ידי מלוכלכות בדם שפיר ושליא כדי לטהר אשה לבעלה', כאשר נשמע זאת מפי רבנו ז"ל, שאמר זאת על עצמו, על שהיה עוסק תמיד להוציא בני אדם מירידה גדולה להגביהם ולקרבם להשם־יתברך (חיי מוהר"ן סימן קנד). נמצא, שהצדיק הגדול ביותר, בחינת דוד המלך, עליו השלום, יש לו איזה ירידה לפעמים, כדי להרים ולהגביה ולטהר את ישראל לאביהם שבשמים, ואז בשעת ירידתו שיורד למקומות כאלו - הוא בבחינת ידי מלוכלכות בדם וכו'.

וזהו בחינת מה שפרה אדמה מטמאה כל העוסקין בה, מחמת שעבודתה מחוץ למחנה וכו' כנ"ל, אבל הטמאה והלכלוך הנ"ל הוא רק לפי שעה, כי אינו טמא כי אם עד הערב, אבל על־ידי־זה הוא מגביה ומטהר את הטמאים שבישראל מבחינת טמאה גדולה, שהיא בחינת טמאת מת. וזהו בחינת ש פרה אדמה מטמאה טהורים ומטהר טמאים - בחינת 'ידי מלכלכות בדם וכו' כדי לטהר אשה לבעלה', שהם כנסת ישראל לאביהם שבשמים כנ"ל, ועל־כן קורין פרשת פרה תכף אחר פורים כי זה עקר בחינת פורים, כנ"ל.