# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/64/17/

וזה בחינת (מגלה ג:): מבטלין תלמוד תורה למקרא מגילה ולהוצאת המת ולהכנסת כלה - כי הכל אחד, כי מקרא מגלה זה בחינת השגת נשמע ונעשה, שזהו בחינת פורים כנ"ל, ולזה צריכין בחינת 'בטולה של תורה זהו קיומה', בחינת מבטלין תלמוד תורה וכו' כנ"ל. וזהו ולהוצאת המת - כי הבטול הוא בשביל הוצאת המת, כדי להכניע סטרא דמותא, כי על־ידי שהצדיק מוריד עצמו למקומות הנמוכים - על־ידי־זה הוא מעלה משם את שנפלו לשם, ועל־ידי־זה הוא מכניע סטרא דמותא, ואז הירידה תכלית העליה, ואז הוא מטהר אשה לבעלה על־ידי־זה, בבחינת "ואני ידי מלוכלכות" וכו'. וזהו להוצאת המת ולהכנסת כלה - הינו 'לטהר אשה לבעלה' וכו', כנ"ל, שלכל זה מבטלין תלמוד תורה, בחינת 'בטולה של תורה זהו קיומה', בחינת 'ירידה תכלית העליה', בחינת "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ופרש רש"י: מה יעשו אלו שהפרו תורתך כשרוצין לעשות תשובה, עין שם. כי אלו שהפרו תורתך ועברו על מה שעברו, עקר תקונם על־ידי הצדיק המקים "עת לעשות לה' הפרו תורתך", דהינו שמבטל עצמו ומוריד עצמו למקומם בבחינת 'בטולה של תורה זהו קיומה', וזוכה להשיג נשמע ונעשה גבוה יותר, ואז נתהפך הירידה לתכלית העליה, ואז נעשה מעוונות ישראל - תורה, בבחינת (ירמיה נ, כ): "ביום ההוא יבקש עון ישראל ואיננו", ובזה מגביה אותם לשרשם וכו', כנ"ל.