# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/64/18/

וזה בחינת משלוח מנות איש לרעהו (אסתר ט, כב) - כי כל אחד יש לו נשמע ונעשה לפי מדרגתו, וצריך כל אחד להאיר מבחינת הנשמע ונעשה שלו לחברו, וזהו בחינת משלוח מנות, כי מהארת נשמע ונעשה שהוא השגת התורה - מזה נמשך האכילה דקדשה, שהיא בחינת סעדת שבת, בחינת "אכלו מעדנים וכו', כי חדות ה' מעזכם" (נחמיה ח, י), כנ"ל. וזה בחינת (תהלים מ, ט): "ותורתך בתוך מעי", בחינת (משלי ט, ה): "לכו לחמו בלחמי ושתו", כי האכילה היא בחינת תורה, כי על־ידי התורה שמקבלין בחינת נעשה ונשמע, על־ידי־זה יכולין לאכל בקדשה, כי האכילה מחברת הנשמה והגוף, ועל־כן על ידי הנשמע ונעשה שעל־ידי־זה זוכין לעזות דקדשה, ואז יכולה הנשמה להאיר בגוף, על־כן אז יכולין לאכל בקדשה, דהינו שיתחבר הנשמה והגוף על־ידי האכילה, ותאיר הנשמה בהגוף שזה עקר החיים וכו' כנ"ל, וזה בחינת סעדת שבת וכו' כנ"ל (אות ג).

וזה בחינת סעדת פורים, בחינת שמחה ומשתה ויום טוב (אסתר ט, ו), כי אז זוכין לשמחה, בחינת "כי חדות ה' היא מעזכם" כנ"ל, ואז האכילה בקדשה, בחינת "אכלו משמנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא" וכו' כנ"ל. נמצא, שבתוך האכילה דקדשה שהוא בחינת סעודת פורים, מאיר בה בחינת הארת התורה, בחינת נעשה ונשמע, בחינת "ותורתך בתוך מעי", כנ"ל.

וזה בחינת משלוח מנות איש לרעהו - כי כל אחד יש לו נעשה ונשמע כפי מדרגתו, ועל־כן כל אחד שולח מהארה שלו לחברו, כי כל אחד צריך להאיר בחברו מהארתו והשגתו. וזהו "אכלו מעדנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו וכו' כי חדות ה' היא מעזכם", כי כשזוכין לבחינת חדות ה' וכו', הינו בחינת נעשה ונשמע וכו', וזה מאיר בתוך האכילה, וזה בחינת פורים - שאז צריכין לשלוח מנות, להאיר כל אחד בחברו וכו', כנ"ל.

וזהו בחינת מתנות לאביונים (אסתר ט, כב), כי שפע העשירות דקדשה זה בחינת עזות דקדשה, בחינת (משלי יח, כג): "עשיר יענה עזות", בחינת (קהלת י, ט): "הכסף יענה את הכל", 'יענה' זה בחינת קולות, שהוא בחינת עזות, וצריך לרחם על העני, וזה בחינת מה שכתוב במאמר הנ"ל, שצריכין לרחם על בשר הגוף, כי גוף ונפש הם בחינת עשיר ועני, ו'כל המרחם על הבריות מרחמין עליו' וכו' (שבת קנא:), הינו כמו שהוא מרחם על העני וממשיך לו שפע ופרנסה, שהוא בבחינת עזות דקדשה, שמשם נמשך הפרנסה בבחינת 'גבורות גשמים' (תענית ב.) - כמו כן מרחמים עליו ונותנין לו דעת, שיוכל לרחם על בשר גופו להאיר בו מכל הארות והשגות, בחינת (ישעיה נח, ז): "ומבשרך אל תתעלם", שזהו ממש בחינת צדקה לעני. ועל־כן בפורים שזוכין לשמחת עולם וכו', בחינת "חדות ה' היא מעזכם" - צריך להאיר הארה זו אל הגוף, שגם הגוף ידע מזה.

וזה בחינת מתנות לאביונים - שמאירין בחינת שפע הממון, שהוא בחינת עזות דקדשה כנ"ל, אל העני, כי השפע העשירות בעצמו נמשך מהשגת התורה, שמשם כל ההשפעות וממשיך הארה זו אל העני. וכמו כן נמשך הארת התורה, בחינת עזות דקדשה, מהנשמה אל הגוף, שהנשמה תרחם על הגוף לגלות לו מכל הארות והשגות שהיא משגת, שהגוף גם כן ידע מהם, כמבאר במאמר הנ"ל.