# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/64/2/

ולבוא לעזות דקדשה הוא על־ידי שמחה וחדוה, בחינת (נחמיה ח, י): "כי חדות ה' היא מעזכם", ושמחה זה בחינת נעשה ונשמע, שמהם נכתרו ישראל בשני עדיים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת פח.) על פסוק (ישעיה לה, י): "ושמחת עולם על ראשם".

ואלו השני עדיים שני כתרים שנעשו מנשמע ונעשה, הם בחינת נסתר ונגלה, בחינת (דברים כט, כח): "הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו" וכו', בחינת תורה ותפלה, בחינת תורת ה' ותורתו. כי תפלה היא בחינת נסתר - בחינת תורת ה' וכו', ויש בכל דרגא ודרגא, וכן בכל עולם ועולם בחינת 'נעשה ונשמע', כי מה שהוא בחינת נשמע בחינת נסתר לזה - הוא בחינת נעשה בחינת נגלה למי שהוא למעלה ממדרגתו, וכן מדרגא לדרגא מה שנסתר לזה נגלה לזה וכו' וכו', וצריך כל אחד לילך מדרגא לדרגא מעולם לעולם - לזכות תמיד למדרגה גבוה יותר, שיזכה שיהיה לו נעשה ונשמע גבוהים יותר בכל פעם וכו'.

וכשצריכים לצאת ממדרגת נעשה ונשמע זה לגבוה ממנו - צריך להיות ירידה קדם העליה, כי הירידה היא תכלית העליה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (עבודה זרה ד:): 'לא היה דוד ראוי לאותה מעשה' וכו', וזהו "והמכשלה הזאת תחת ידך" (ישעיה ג, ו): 'אלו דברי תורה' וכו' (גטין מג.). וזהו "ביום ההוא יבקש עון ישראל ואיננו" (ירמיה נ, כ), כי מעוונות ישראל יהיה נעשה לעתיד תורה על־ידי התשובה, שעל־ידי־זה זדונות נעשין זכיות וכו', ועל־כן יבקשו אז עוונות ישראל ואיננו - שיהיו נכללין באין וכו' וכו'.