# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/64/4/

וזה בחינת תחום שבת אלפים אמה. כי עקר התחום, שהוא בחינת חותם הנ"ל, הוא נמשך משני הכתרים הנ"ל, שהם נעשה ונשמע כנ"ל, שני הכתרים הם שני אלפין, כי כתר הוא בחינת אלף, שהוא ראש לכל האותיות, וזהו בחינת אלף האורות שמקבלין בשבת כנ"ל, כי עקר התוספות הוא רק אלף אורות, כי עקר התוספות הוא, שמקבלין את הנשמע, שהוא בחינת נסתר, ועושין מהנשמע נעשה כנ"ל, ואזי יש לו נשמע אחר גבוה ממנו. נמצא, שעקר מה שזוכה לקבל תוספות הארה, הוא רק מה שבחינת הנשמע, בחינת הנסתר - זוכה שיתגלה לו בבחינת נעשה, ועל־כן עקר הקבלה הוא רק בחינת כתר אחד בחינת כתר הנעשה, דהינו מה שזכה שיהיה נעשה אצלו מנשמע נעשה, כי הנשמע שיש לו עכשו - זה עדין נסתר ממנו, ועל־כן עקר קבלת תוספות שבת הוא רק אלף אורות שהם בחינת כתר אחד, כנ"ל. אבל באמת זוכה בשבת לשני כתרים נשמע ונעשה כנ"ל, רק שעקר מה שמקבל ומשיג הוא רק בחינת כתר אחד, בחינת 'נעשה', בחינת אלף אורות כנ"ל, ומאלו השני כתרים הנ"ל, שהם בחינת שני אלפין, שני אלפים אורות - מהם נעשין החותמות הנ"ל, שהם בחינת תחום שבת אלפים אמה, כנ"ל.