# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/64/6/

וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים, בְּחִינַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר - שֶׁהֵם שְׁנֵי כְּתָרִים שְׁנֵי הָעֲדָיִים הַנַּ"ל, בְּחִינַת נִשְׁמַע וְנַעֲשֶׂה, נִסְתָּר וְנִגְלֶה, שֶׁעַל יָדָם נִתְתַּקְנִין שְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת הַנַּ"ל. כִּי הָמָן הָרָשָׁע רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל - לְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת הַנַּ"ל. כִּי הָמָן הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, כַּמּוּבָא (זֹהַר כִּי תֵצֵא רפא:), בְּחִינַת 'דַּם נִדַּת', שֶׁהוּא בְּחִינַת קִלְקוּל הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְעִקָּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה י:) שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדָה־זָרָה, הַיְנוּ עֲבוֹדָה־זָרָה פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי הוּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק, שֶׁהָיָה כּוֹפֵר גָּדוֹל, כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן יט, תִּנְיָנָא). וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא שֶׁהוּא עַזּוּת, הַכֹּל כַּנַּ"ל.

כִּי הָמָן הָיָה עַז פָּנִים בְּיוֹתֵר - שֶׁהֵעִיז פָּנָיו נֶגֶד מָרְדְּכַי אֲדוֹנוֹ שֶׁנִּמְכַּר לוֹ לְעֶבֶד (תַּרְגּוּם יוֹנָתָן אֶסְתֵּר ה, ט), וְהוּא סִלֵּק הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו, וְהֶחֱצִיף וְהֵעִיז בְּעַזּוּת כָּזֹאת - שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, וְשֶׁכֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ. וְשֶׁגַּם מָרְדְּכַי אֲדוֹנוֹ יִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכָּל זֶה הוּא תֹּקֶף עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עַזּוּת - מַלְכוּתָא בְּלֹא תַּגָּא' (סַנְהֶדְרִין קה.), בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה נו, יא): "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ".

וְעַל־כֵּן רָצוּ אָז לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עֲרֻמָּה בְּשַׁבָּת לִפְנֵי כָּל הַשָּׂרִים וְהָעַמִּים (מְגִלָּה יב:), אֲשֶׁר דָּבָר כָּזֶה לֹא נִשְׁמַע בָּעוֹלָם - לַעֲשׂוֹת עַזּוּת כָּזֹאת, לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה לְגַמְרֵי מֵעַל פְּנֵיהֶם, אַךְ הֵם רָצוּ אָז לְהַגְבִּיר, חַס וְשָׁלוֹם, עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא בָּעוֹלָם, וְעִקַּר הָעַזּוּת הוּא בְּתַאֲוָה זוֹ כַּנַּ"ל, וְהֵם רָצוּ אָז לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהַגְבִּיר תֹּקֶף עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא בָּעוֹלָם, וְעַל־כֵּן צִוּוּ לַהֲבִיאָה עֲרֻמָּה בְּשַׁבָּת - כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת 'בֹּשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן' (אָבוֹת ה, כ), בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְהֵם רָצוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לִפְגֹּם בִּבְחִינַת בּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וּלְהַגְבִּיר תֹּקֶף עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא, אֲשֶׁר דָּבָר כָּזֶה לֹא נִשְׁמַע בָּעוֹלָם.

וְהִנֵּה אַף הִיא לִדְבַר עֲבֵרָה נִתְכַּוְּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה יב:), אַךְ לֹא עָלְתָה בְּיָדָהּ וּבְיָדָם, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו לֹא הִנִּיחַ לָהֶם לִגְמֹר מַחְשַׁבְתָּם הָרָעָה בְּאוֹתָן הַיָּמִים, כִּי בָא גַּבְרִיאֵל וְעָשָׂה לָהּ זָנָב וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שָׁם), כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה בְּיָדָם מַחְשַׁבְתָּם הָרָעָה, לְהַגְבִּיר, חַס וְשָׁלוֹם, תֹּקֶף עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא בָּעוֹלָם, וְנַהֲפֹךְ הוּא, כִּי וַשְׁתִּי הַמַּרְשַׁעַת הִיא עִקַּר בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא, בְּחִינַת תַּאֲוָה הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן הָיְתָה פּוֹשֶׁטֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְעוֹשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, וְכָל זֶה לְהַגְבִּיר עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא עַל־יְדֵי פְּגַם קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָיְתָה עוֹשָׂה בָּהֶן מְלָאכָה עֲרֻמּוֹת כְּדֵי לְהַגְבִּיר עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא בְּשַׁבָּת דַּיְקָא, כַּנַּ"ל.

וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים (אִיּוֹב ה, יב), וְנִגְזַר עָלֶיהָ בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁתֵּהָרֵג עֲרֻמָּה בְּשַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת בְּעַצְמָה נָקַם בָּהּ, וְהִכְנִיעַ אוֹתָהּ וְהָרַג אוֹתָהּ עַל־יְדֵי הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא דַיְקָא, וּ'מִנֵּיהּ וּבֵיהּ אִבָּא לֵיזִיל בֵּי נַרְגָּא' (מִתּוֹךְ הַיַּעַר עַצְמוֹ בָּאָה הַיָּדִית לַגַּרְזֶן - שֶׁהִיא קוֹצֶצֶת אֶת הַיַּעַר) (סַנְהֶדְרִין לט:), כִּי הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא בְּעַצְמוֹ הָרַג אוֹתָהּ וְנָקַם בָּהּ, כִּי מַפָּלָתָהּ הָיָה עַל־יְדֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא שֶׁנִּתְגַּבֵּר אָז עַל יָדָהּ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁצִּוּוּ לַהֲבִיאָהּ עֲרֻמָּה בְּשַׁבָּת, וְאַף הִיא לִדְבַר עֲבֵרָה נִתְכַּוְּנָה, וְהָיְתָה חֲפֵצָה בָּזֶה מְאֹד, אַךְ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לֹא הִנִּיחַ לִגְמֹר מַחְשַׁבְתָּם כַּנַּ"ל, וְנֶהֶרְגָה עַל־יְדֵי־זֶה. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר מַפָּלָתָהּ הָיָה עַל־יְדֵי הָעַזּוּת בְּעַצְמוֹ, כִּי כָּךְ הֵם דַּרְכֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, "כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ" (אִיּוֹב לד, יא), שֶׁהָעֲבֵרָה בְּעַצְמָהּ נוֹקֶמֶת בְּהָאָדָם, כַּמּוּבָא (זֹהַר קֹרַח קעז.).

וְאָז הָיְתָה צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל - שֶׁמֵּאָז הִתְחִיל לְהַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה, כִּי "תַּחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס" (יְשַׁעְיָה נה, יג), כִּי תַּחַת וַשְׁתִּי מָלְכָה אֶסְתֵּר (מְגִלָּה י:), שֶׁהָיְתָה הַהֵיפֶךְ מִמֶּנָּהּ מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה הָיְתָה צְנוּעָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה יג:): 'בִּשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בְּרָחֵל' וְכוּ', נִמְצָא, שֶׁכָּל עִקָּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יִחוּס אֶסְתֵּר הָיָה כֻּלָּם צְנוּעִים גְּדוֹלִים, וְכֵן הִיא הָיְתָה צְנוּעָה בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, וּצְנִיעוּת זֶה בְּחִינַת בּשֶׁת אַנְפִּין, וְאֶסְתֵּר שָׁמְרָה אֶת הַשַּׁבָּת בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שָׁם): "וְאֶת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת" וְכוּ' (אֶסְתֵּר ב, ט) - שֶׁמָּנְתָה בָּהֶן יְמֵי הַשַּׁבָּת. נִמְצָא, שֶׁסִּבֵּב הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו שֶׁנִּכְנַע תֹּקֶף עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא, וְנִתְגַּבֵּר תֹּקֶף קְדֻשַּׁת בּשֶׁת פָּנִים וּצְנִיעוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁמָּלְכָה אֶסְתֵּר תַּחַת וַשְׁתִּי וְכוּ', כַּנַּ"ל.
