# הלכה ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/65/

ובו יתבאר ענין שבועות

על פי התורה 'תקעו - אמונה' בלקוטי תנינא סימן ה', עין שם היטב כל התורה.

והכלל לעניננו, שהעקר הוא האמונה, וצריך כל אחד לחפש ולחזק את עצמו באמונה וכו', והתקון להעלות האמונה מנפילתה הוא שצריכין לחתר ולמצוא המים שמשם גדלה האמונה, ואלו המים הם בחינת עצות שמהם גדלה האמונה, בבחינת (ישעיה כה, א): "אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן", שעל־ידי העצות גדלה האמונה, ועצות הם בחינת עמק הלב, הינו כשנתקלקל ונופל האמונה וכו', אזי צריכין לצעק מן הלב לבד, בבחינת (איכה ב, יח): "צעק לבם אל ה'" וכו', "ממעמקים קראתיך ה'" (תהלים קל, א), מעומקא דלבא, ועומק הלב זה בחינת עצות, בבחינת (משלי כ, ה): "מים עמקים עצה בלב איש" וכו', ועל־ידי העצות שנתגלין בעולם - על־ידי־זה גדלה האמונה וכו' ואזי חוזר ונתתקן כל הנ"ל וכו', כי העצות הם בחינת פלא וכו'.

ולדלות ולגלות המים הנ"ל, דהינו העצות - לזה צריכין איש תבונות וכו', ואיש תבונות הוא מי שיש לו נשמה וכו'. וצריך לצחצח ולזכך הנשמה, וזה נעשה על־ידי שממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים וכו', והכלל, כי על־ידי המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, דהינו לתוך גופים, על־ידי־זה נכפל ונתרבה פרנסתו, כי כשממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים, דהינו לתוך גופים - זה בחינת בריאה, כי נעשה עתה בריאה חדשה על־ידי חבור רוחניות אלקות עם הגוף והצמצום, שזה עקר הבריאה וכו', ועל־ידי־זה נמשך פרנסה וכו', כמבאר שם עין שם.

ועל־ידי הפרנסה הוא מצחצח נפשו, כי אכילת הצדיק הוא רק בשביל הנשמה, כמו שכתוב (משלי יג, כה): "צדיק אכל לשבע נפשו", ושביעת הנפש זה בחינת הצחצוח שמצחצח נשמתו על־ידי אכילתו, בבחינת (ישעיה נח, יא): "והשביע בצחצחות נפשך". ואזי כשמצחצח נשמתו - אזי הוא איש תבונות, בבחינת (איוב לב, ח): "ונשמת שדי תבינם", ועל־ידי־זה נתגלין העצות כנ"ל, ומשם גדלה האמונה כנ"ל, עין שם כל זה היטב.

ועל־ידי שמעלין האמונה הנפולה על־ידי־זה נעשין גרים וכו', והגרים קשין לישראל כספחת וכו' (קדושין ע:), כי הגרים מכניסין גאוה בישראל, שעל־ידי־זה נוטלין חרב הגאוה מנהיגי הדור שמתגאים על הדור בחנם וכו', ועל־ידי־זה הם מגבירים תאוות נאוף בעולם וכו', ולהנצל מזה הוא על־ידי מנהיגי הדור וכו', כי יש מגיני ארץ שהם מכניעין חותם דסטרא־אחרא, בחינת (ויקרא טו, ג): "החתים בשרו", והם מעלין מבחינת 'החתים בשרו' לבחינת חותם דקדשה, בחינת תפלין, התנוצצות המחין וכו' וכו'; עין שם כל זה היטב היטב.