# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/65/11/

וזה סוד מה שנתן התנא סימן לזמן קריאת־שמע - מאכילת הכהנים, כמו שהתחיל התנא במשנה הראשונה של ברכות: מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן וכו' - כי קריאת שמע שהוא אמונה - עקר גדולה על־ידי הצדיקים אמתיים שהם בחינת אכילת הכהנים שאוכלים תרומה וכו', כי אכילה קדושה כזו היא בחינת "וצדיק אוכל" וכו' שעל־ידי־זה מצחצח נשמתו וכו', שעל־ידי־זה גדלה האמונה שהיא בחינת קריאת שמע, וכנ"ל.