# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/65/12/

ועל־כן בתחלת יציאת מצרים שצריכין לצאת מזהמא כזאת שנמשכה מחטא אדם־הראשון, כידוע (פרי־עץ־חיים, פסח, פרק ה), על־כן אז אי־אפשר להזדכך אפלו על־ידי קרבן בהמה, וצריכין להביא עמר שעורים דיקא, שהוא מאכל של בהמה, כי החיות הנ"ל הנמשך תדיר - צריכין לתקנו תחלה בתכלית הצמצום והמעוט, שצריכין להעלות תחלה החיות של מאכל בהמה, אשר בשרשו הוא התחלת ההתנוצצות והרמזים, ששם נבדקת כנסת ישראל, כי שם עקר הבחירה כנ"ל, ועל־ידי שמקריבין עמר שעורים, על־ידי־זה אנו ממשיכין החיות בקדשה בבחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, ועל־ידי־זה נמשך אכילה ופרנסה, ועל־כן אז דיקא התר אכילת לחם חדש כנ"ל, ועל־ידי־זה מצחצחים הנשמה, ועל־ידי־זה זוכים לחתור המים הנ"ל בשבועות, שהם העצות שמהם גדלה האמונה, שזהו עקר קבלת התורה, כנ"ל.