# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/65/19/

וזה בחינת ערובי תחומין - שעקר קנית השביתה היא ממקום הסעודה, כי עקר המשכת האמונה הוא על־ידי אכילה דקדשה שעל־ידי־זה מצחצח נפשו כנ"ל, וזה בחינת מעלת אכילת שבת - שיקרה מאד מאד, כי אכילת שבת היא בחינת אכילה הזאת, שעל־ידי־זה מצחצחין הנשמה, שעל־ידי־זה זוכין לאמונה, ועל־כן במקום שמניח הערוב שהוא סעדת שבת - משם קונה השביתה, כי שם עולין הרגלין מהקלפה שזה עקר קנית השביתה עקר קדשת שבת, כי שם זוכים לגלות האמונה על־ידי קדשת שבת, שמחמת זה אסור לילך חוץ לתחום שבת, כנ"ל. כי עקר התגלות האמונה הוא על־ידי בחינת אכילת שבת, שהוא מצחצח הנשמה, שעל־ידי־זה גדלה האמונה, וכנ"ל.

(כל הדברים האלו צריכין עדין באור רחב, כי יש דברים הרבה בתוך דברים אלו שלא זכיתי עדין לבארם. המקום יהא בעזרי לבארם על נכון באמת כרצונו, וכרצון רבנו הקדוש ז"ל, אמן כן יהי רצון).

ועתה הבא נבא בחסדי ה' ובישועתו הנפלאה לבאר ענינים אלו, כפי אשר יחננו ה' ברחמיו וחסדיו העצומים, ונחזר לעניננו: