# כח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/65/28/

וזה בחינת אכילת מצה בפסח, כי עקר הגאלה של פסח הוא משבת, שזהו בחינת שבת הגדול וכו', כי גם בפסח הוא אתערותא דלעלא, כידוע (עין פרי־עץ־חיים, חג־המצות, פרק א), וזה נמשך מקדשת שבת, שאז היא אתערותא־דלעלא לבד, ואף־על־פי־כן היה להם איזה מצוות, כי הגאלה היה בהכרח על־ידי שהם יהיו נמשכין אחריו וכו', ועל־כן מחמת שהוא על־ידי אתערותא דלעלא - על־ידי־זה אסור החמץ וצריכים לאכל מצה, כי מצה הוא מאכל מלאכים, כי הוא בחינת מן, בחינת (קדושין לח.): 'עוגה שהוציאו' וכו', ומן הוא מאכל מלאכים כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא עה:), וכשהחיות נמשך בבחינת אתערותא־דלעלא - הוא בבחינת חיות המלאכים, ולמטה יוכל להתקלקל חס ושלום, וצריך תקון על־ידי אתערותא דלתתא.

ובפסח בתחלת התקון, שאז הוא רק אתערותא דלעלא - אין לנו כח כי אם לשמר השפע, כל זמן שלא נתגשמה למטה בבחינת חמץ, שאז אנו שומרים אותה בבחינת מצה, שהוא מאכל מלאכים, בחינת ענג שבת, בחינת מן שמצחצח הנשמה, כי תכף כשיורד למטה שנשתהא עד שנתחמץ, חס ושלום - שוב אין כח לתקנו כי אם על־ידי התורה שהיא בחינת אתערותא דלתתא, שזה לא זכינו עדין.

על־כן דיקא בפסח יש חלוק בין חמץ למצה, מה שאין כן בכל השנה, כי בודאי חמץ בפסח דיקא הוא היצר הרע שנקרא 'שאור שבעסה' (ברכות יז.), מחמת שאז הוא אתערותא דלעלא בלי אתערותא דלתתא, שאז יש לנו כח על־ידי אור העליון היורד מלמעלה לשמר העסה מחמץ, מהיצר הרע, משאור שבעסה, ואם, חס ושלום, יתחמץ - שוב אין לנו כח לברר ולתקן, כי הוא בחינת "עץ הדעת טוב ורע" וכו'. אבל בכל ימות השנה אין נמשך עלינו הארה גדולה כל־כך מלמעלה, ובודאי אין כח בידינו לעשות העסה מצה בחינת מן, כי זה אין נעשה כי אם על־ידי האור הנמשך מלמעלה בפסח, ועל־כן בכל השנה אין חלוק בין חמץ למצה, כי אין בכח בידינו לשמר העסה מהסטרא־אחרא כי על־ידי כח התורה, שהיא בחינת אתערותא דלתתא, שעל־ידי־זה דיקא נתתקן המאכל, ואז אין חלוק עוד בין חמץ למצה, כי בהכרח שתהיה נמשכת השפע למטה בבחינת מאכלים של עולם הזה, רק שאנו מתקנים אותם על־ידי התורה וכו', על־ידי הרשימה מיחוד הפנימי, והבן, וצריך באור.