# לד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/65/34/

כי קדשת שבת בשרשה נמשך מיום שכלו שבת שיתגלה בו אוריתא־דעתיקא־סתימאה (עין זהר בהעלותך קנב.), שהיא התורה שיגלה משיח צדקנו, במהרה בימינו, ועקר מעלת התורה הזאת על התורה של עכשיו - הוא בחינה הנ"ל, דהינו שנזכה לעצות עמקות ונפלאות כאלה עד אין־סוף, שלא תוכל הסטרא־אחרא והקלפה לסותרם ולקלקלם בשום אפן בעולם, כי בודאי מצוות התורה לא ישתנו אפלו דקדוק אחד בימי המשיח, אדרבא! עקר ביאת המשיח הוא ללמד אותנו לקים את כל דברי התורה הזאת שזכינו לקבל מפי משה רבנו, עליו השלום, שהוא יהיה משיח בעצמו (בראשית כז.), בבחינת מ' ה ש' היה ה' וא ש' יהיה (קהלת א, ט), כמובא (זהר משפטים קכ.). כי עד עכשיו, אף־על־פי שכבר זכינו לקבל את התורה, שהוא כלה עצות להכיר אותו יתברך, אף־על־פי־כן עדין אנו צריכין לעצות אלו כנ"ל, שאנו צריכין בכל פעם עצות איך נזכה להתגבר לקים עצות הקדושים האלו שהם כלל מצוות התורה.

כי בהתורה כתיב (שמות כ, יג): "לא תנאף", ואפלו בהתר צריכין להתקדש את עצמו, כמו שכתוב (ויקרא יא, מד): "והתקדשתם" וכו', ודרשו רבותינו ז"ל (יבמות כד.): 'קדש עצמך במתר לך', ועדין אין אנו זוכין לידע עצות איך זוכין לזה, וכן שארי המצוות, כי אין אנו יודעין איך נזכה לקים מצות ציצית בשלמות בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה וכו' בלי שום פניה וכו', ואף־על־פי שכבר היו כמה צדיקים שנתנו לנו עצות קדושות, שזהו בחינת כלל תורה שבעל־פה, שגלו לנו הצדיקים שבכל דור ודור, כי זה עקר בחינת תורה שבעל־פה - שצוה והזהיר אותנו השם־יתברך לבלי לסור מדברי החכמים והצדיקים אמתיים שבכל דור ודור.

כי השם־יתברך ידע בחכמתו, שאי־אפשר לבאר העצות לתכליתן בכתב, כי עקר תכלית שלמות העצות, שנזכה לקימן באמת, הוא רק ברמזים בבחינת (תהלים לב, ח): "אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני" וכו', וזה צריכין לקבל מהצדיקים אמתיים שבכל דור, שהם בחינת משה, שישראל הולכים בעצתם בכל דור ודור, בבחינת "וכל העם אשר ברגליך" - 'ההולכים אחר עצתך' (שמות יא, ח). ואף־על־פי שכבר היו כמה צדיקים וחכמים אמתיים שעשו כמה תקנות וגדרים, והוסיפו כמה מצוות דרבנן וגזרות, שכלם הם בחינת עצות לעצות התורה, כדי שנזכה על־ידי־זה לקים את התורה בחינת משמרת למשמרת כנ"ל, וכן הצדיקים שבכל דור וכו', אף־על־פי־כן עדין הסטרא־אחרא מתגברת בכל יום, וזעירין אינון שמקימין את התורה בשלמות. כי כל מה שמתגלה עצה קדושה הם מתגברים כנגד העצה בעצמה, וכמו ששמעתי מפי רבנו ז"ל, שאמר, 'ענין מה שהיו בני הנעורים שהיו קובלין לפניו הרבה על צרת נפשם - שאינם זוכים להתקדש באמת ולעבד את ה' כראוי, ופעם אחת ענה ואמר: שיש עצות שהיו מועילים בודאי, אבל גם העצות בעצמן קשה לקים'; עד כאן לשונו.

וזה עקר מעלת התורה שיתגלה בימי משיח צדקנו במהרה בימינו - שנזכה לעצות כאלו שלא תוכל הסטרא־אחרא לסתרן בשום אפן בעולם, כי הם בחינת עצות עמקות עד אין־סוף, שזהו בחינת מה שנקרא משיח (ישעיה ט, ה): "פלא יועץ" וכו', ועל־כן באמת כתיב אז (ירמיה לא, ל-לב): "וכרתי להם ברית חדשה וכו' לא כברית אשר כרתי את אבותיכם אשר המה הפרו את בריתי וכו', כי זאת הברית וכו' ועל לבם אכתבנה" וכו', וכתיב (יחזקאל לו, כז): "ועשיתי את אשר בחקי תלכו" וכו'; הינו כנ"ל, שיתגלו עצות כאלו שלא תוכל הסטרא־אחרא להפירן ולסותרן בשום אפן בעולם, שעל־ידי־זה נזכה לקים את התורה בשלמות לעולם ועד, ועל־כן תהיה גאלה האחרונה גאלה שלמה לעולם. וזה בחינת קדשת שבת־קדש - שבשבת נמשך הקדשה משם, ועל־כן שבת היא בחינת תשובה, כמו שכתב רבנו ז"ל (בסימן נח), כי עקר בחינת תשובה היא בחינה זאת, שעל־ידי תשובה זוכין לעלות ולהמשיך על עצמו האור הזה של משיח, כמו שכתב רבנו ז"ל בספר הא"ב באות שבת (בסימן ד), וזה לשונו: על־ידי שמירת שבת ממשיך על עצמו אור של משיח, גם על־ידי תשובה; עד כאן לשונו.