# לח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/65/38/

וזה בחינת לכה דודי נצא השדה וכו' נשכימה לכרמים. שדות וכרמים - זה בחינת אלפים אמה תחום שבת, שהם בחינת אלפים אמה של מגרשי הלוים שהם בשביל שדות וכרמים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל - אלף אמה מגרש ואלף אמה שדות וכרמים, כנ"ל (באות לז). ועקר אלו האלפים אמה הם בחינת עצות נפלאות עד אין־סוף, שעל ידם נתגלה האמונה בשלמות כנ"ל. וזהו בחינת "נלינה בכפרים", ודרשו רבותינו ז"ל (ערובין כא:) - בכופרים, שהשפעת להם כל טוב וכו', הינו כנ"ל, כי על־ידי אלו האלפים אמה שהם בחינת שדה וכרם, מכניעין הכופרים וממשיכין אמונה שלמה, כנ"ל.

וזהו שם אתן את דודי לך - כי שם יתגלו העצות עמוקות שהם בחינת סתרי תורה, בחינת השגת דרכי ה', שעל־ידי־זה עקר התגלות אלקותו יתברך, ועקר התדבקות והתחברות כנסת־ישראל עם דודה, שזהו עקר בחינת תשובה - שישובו ויתקרבו כל ישראל להשם־יתברך, ועקר שלמות היחוד הפנימי הנמשך מבחינת עתיק על־ידי משיח כנ"ל, בחינת שם אתן את דודי לך.

וזהו הדודאים נתנו ריח וכו' ודרשו רבותינו ז"ל (שיר השירים רבה ז, יח) על פושעי ישראל וצדיקים, שעליהם נאמר (ירמיה כד, ב): "הדוד אחד תאנים טבות מאד... והדוד אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע", ושניהם עתידין לתן ריח טוב וכו' כמו שפרש רש"י שם, הינו כנ"ל, כי על־ידי עצות נפלאות הנ"ל - כלם יחזרו להשם־יתברך, אפלו פושעי ישראל, אפלו המנחים בדיוטא התחתונה מאד מאד, וכלם יתנו ריח טוב להשם־יתברך בבחינת הדודאים נתנו ריח, כנ"ל.

וזהו ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים. כי עתה יתגלו כל מגדים ומעדנים ומטעמים טובים של מצוות התורה על־ידי אלו העצות עמוקות הנ"ל. וזהו חדשים גם ישנים - כי עכשו נעשה נחת רוח לפניו יתברך, על־ידי כל העצות שיתגלו לעתיד עם העצות שמכבר, שזהו בחינת חדשים גם ישנים. כי עקר העצות החדשות שנמשכין מבחינת משיח, הוא רק כדי לילך בדרך הישן שמכבר, כדי לקים את התורה המסורה בידינו מפי משה רבנו, עליו השלום, כנ"ל.

וזהו בחינת חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך - כי אלו העצות הם בחינת עצות צפונות וטמונות בלב הצדיקים אמתיים, שהם בחינת משיח שנמשכין מרב טוב הצפון לצדיקים לעתיד לבוא, בחינת (תהלים לא, כ): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך", כי אלו העצות אי־אפשר לגלות בפעם אחד, רק כל אחד מהצדיקים אמתיים מגלה מאלו העצות מעט עד לעתיד בימי משיח שיתגלו בשלמות. וזהו דודי צפנתי לך.

וזהו מי יתנך כאח לי וכו' אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבזו לי (שיר השירים א, ח). כי אז על־ידי עצות אלו יתגלה השגת אלקותו יתברך, בבחינת לבושין דשבת, שהוא בחינת (ישעיה ל, כ): "ולא יכנף עוד מוריך", בחינת אפין באפין (עין זהר בראשית לא. האזינו רצו.), בחינת (ירמיה לא, לג): "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם", בחינת "כי עין בעין יראו בשוב ה'" וכו', ואז נוכל לדבר מהשם־יתברך בפה מלא בחוצות ובשוקים - לדבר ולפרסם בפני כל, שמלא כל הארץ כבודו, ולהתדבק להשם־יתברך בדבקות גדול בפני כל עם ועדה, בבחינת אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבזו לי.

כי עכשו אפלו האמונה הפשוטה נסתרת ונעלמת אצל כל אחד בלבו, ואי־אפשר לדבר מזה הרבה, כמו שרואין בחוש, כי כל ישראל יודעין ומאמינים בהשם־יתברך שמלא כל הארץ כבודו, ואף־על־פי־כן על־פי רב שוכחין אותו יתברך, ורצים כל איש אחרי בצעו ותאוותיו וכו', וזעירין אינון שאינם שוכחים אותו יתברך, שעליהם נאמר (מוסף לראש־השנה): 'אשרי איש שלא ישכחך' וכו'.

ואפלו אותן הכשרים והצדיקים הדבקים בו יתברך תמיד, אי־אפשר להם לדבר עם העולם בהתגלות גדול מהשם־יתברך, כאשר היה ראוי לצעק בכל פעם על בני העולם: מה אתם שותקים? ומה אתם עושים בזה העולם? הלא השם־יתברך עמנו ועומד עלינו בכל רגע ורואה במעשינו, כי מלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו, ג). ומי לא יירא ויפחד מפניו וכו'? וכל זה מחמת גשמיות העולם ועכירת המעשים אי־אפשר לדבר הרבה בהתגלות אפלו מהאמונה הפשוטה, וצריכין לדבר מזה ברמז ובסוד, בבחינת (משלי כה, ב): "כבד אלהים הסתר דבר".

כי זה ידוע ומבאר אצלינו, שכל אחד ואחד יש לו בחינת סודות ונסתרות לפי בחינתו, כי מה שנחשב אצלינו לסודות ונסתרות - הוא אצל הגבוה מאתנו נמוך מנגלות. וכן בין כל אדם ואדם ובין כל דרגא ודרגא. וכן יש דברים שהם עכשו סוד ואחר־כך לא יהיה סוד כי אם נגלה! רק אז יהיה סודות אחרים הגבוהים הרבה מזה, כמו ששמעתי מפי רבנו ז"ל, ויתבאר במקום אחר (בסימן כב). על־כן עכשו נאמר (משלי כה, ב): "כבוד אלהים הסתר דבר", אפלו על ידיעת אלקותו בפשיטות, שיהיה לעתיד התגלות ומפרסמות, כי אז יתגלו עצות הנ"ל שעל־ידי־זה נזכה לקים את התורה בשלמות, ואז יתגלה אלקותו לעין כל, כנ"ל, עד שלא נתביש לדבר בפני כל העולם מהשם־יתברך, וזהו בחינת אמצאך בשוק (בחוץ) אשקך גם לא יבזו לי, כי אז יתקים "כי תמלא הארץ דעה לדעת את ה'" וכו' (ישעיה יא, ט), וכתיב, "כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" וכו', במהרה בימינו, אמן.

וזה בחינת ערובי תחומין, שבמקום שמניח סעודות שבת משם מתחיל התחום שבת אלפים אמה לכל רוח.