# מא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/65/41/

וזה בחינת ויצעקו אל ה' שאומרים בכניסת שבת במנחה, שהוא מזמור הודו (תהלים פרק קז), כי בכניסת שבת אז עקר ההכנה לקבל תוספת שבת, כמובא. כי אז אנו צריכין להעלות העולמות על־ידי אתערותא דלתתא כדי שיהיה להם כח אחר־כך לקבל תוספת שבת, ולעלות בעליות נפלאות בשבת על־ידי אתערותא דלעילא, כמבאר בכונות. ועל־כן בערב שבת במנחה שאז צריכין אתערותא דלתתא, על־כן אומרים אז 'ויצעקו' כמה פעמים, כי אז צריכין להמשיך העצות על־ידי צעקות, בחינת צעקת הלב, בחינת (תהלים קל, א): "ממעמקים קראתיך" וכו', כדי להמשיך העצות שהם בחינת מים עמקים וכו' (משלי כ, ה). ועל־ידי אלו הצעקות זוכין אחר־כך לקבל תוספת שבת - שהם בחינת עצות, שהם נמשכין על־ידי השבעה קולות הנמשכין מלמעלה, שהם בחינת הקולות של מתן תורה שבאו מלמעלה (עין ילקוט שמעוני תהלים רמז תשי), שהם בחינת מזמור (תהלים פרק כט): "הבו לה' בני אלים", בחינת "קול ה' על המים" (שם פסוק ג), שהשם־יתברך בעצמו מעורר בחינת קולו, כביכול, קול עליון, כדי לגלות העצות עמקות שבאין על־ידי קולות עמקות, כנ"ל.

כי בחל צריכין צעקת הלב ממעמקים לזה, אבל בשבת־קדש אין בו צעקה וזעקה, חס ושלום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת יב.): 'שבת היא מלזעק ורפואה קרובה לבוא', כי על־ידי הצעקת הלב הנ"ל, שעל־ידי־זה נמשכין העצות שעל־ידי־זה גדלה האמונה כנ"ל, על־ידי־זה באין כל הרפואות להמכות המפלאות, כמבאר היטב בהתורה הנ"ל, אבל בשבת אין הרפואה הבאה על־ידי אמונה הגדלה על־ידי עצות נמשכת על־ידי זעקה, חס ושלום, כי 'שבת היא מלזעק ורפואה קרובה לבוא', כי אז נמשכין העצות בנקל מלמעלה, כנ"ל, בלי צעקה וזעקה, ואז עקר גדול האמונה מחמת שמאירין אז עצות עמקות ונפלאות מאד שאי־אפשר לסותרן, ועל־כן אז בשבת עקר שלמות גדול האמונה, וכנ"ל, ועל־כן אז הרפואה קרובה לבוא, כי עקר הרפואה על־ידי האמונה כמבאר היטב בהתורה הנ"ל, אמן כן יהי רצון.