# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/65/7/

וזה בחינת שבועות, בחינת קבלת התורה, כי כל ענין הנ"ל הוא בחינת מה שכתב רבנו ז"ל בהתורה הנ"ל, שלהעלות אמונה הנפולה צריכין לחתר המים שמהם גדלה האמונה, שהם בחינת עצות שנמשכין מעמק הלב, דהינו על־ידי שקוראין להשם־יתברך מעומקא דלבא וכו', וזה אי־אפשר כי אם על־ידי "איש תבונות" - שמצחצח נשמתו על־ידי שממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים, שעל־ידי־זה ממשיך פרנסה שעל־ידי הפרנסה הוא מצחצח נפשו, ועל־ידי־זה הוא איש תבונות, וזוכה להמשיך עצות מעמק הלב שעל־ידי־זה גדלה האמונה, כנ"ל.

וכל זה הוא בחינת כונות קריאת־שמע הנ"ל, כי בתחלה צריכין להמשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים כדי להמשיך פרנסה לכל העולמות, כדי לצחצח הנשמה שהם המחין על־ידי־זה, ומהיכן, ומאין, ועל־ידי איזה כח, יזכה לזה להמשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים?! אך זה נמשך מבחינת היחוד העליון החיצון הנ"ל, שמשם נמשך בקביעות תמיד חיות לכל העולמות, ואין אנו צריכין לעורר זה היחוד על־ידי מעשנו, כי אם להמשיך עלינו ועל כל העולמות החיות הנמשך משם, כמבאר שם בכונות האר"י ז"ל. וזה בחינת מה שצריכין בתחלה להמשיך רוחניות אלקות הנמשך משם לתוך צמצומים, כדי שיוכל להתלבש בזה העולם.

כי זה אנו צריכין לעשות - להמשיך זה החיות לתוך צמצומים כדי להמשיך שפע וחיות פרנסה להחיות כל העולמות. כי אפלו החיות הנמשך בקביעות, אף־על־פי שהוא נמשך תמיד בלי התעוררות תחתון כנ"ל, אף־על־פי־כן אנו צריכין להשתדל להמשיכו בישר לתוך כלים וצמצומים קדושים, כדי שלא יתקלקל, חס ושלום, בזה העולם מחמת רבוי אור, חס ושלום, שלא יהיה נמשך, חס ושלום, מזה החיות לתוך רפש וטיט אל הקלפות והסטרא־אחרא, על־כן צריך אדם, תכף כשמגיע עליו ההארה הנ"ל שהוא בחינת רוחניות אלקות, שישתדל להמשיכו עליו בקדשה ובטהרה.

וזה נעשה על־ידי התעוררות הנ"ל שמתעורר תכף לה' יתברך כשמגיע עליו התנוצצות והארה הזאת כנ"ל, שעל־ידי־זה שמתעורר עצמו להשם־יתברך, ומתחיל להכין את עצמו לקדש ולטהר את עצמו, ומשתוקק לעבד את השם־יתברך אף־על־פי שאינו יודע עדין שום עצה איך לעבד אותו יתברך, אף־על־פי־כן על־ידי ההתעוררות וההשתוקקות וההכנה לבד, הוא עושה כלים וצמצומים וממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים, ולא די שמחיה כל הברואים שמכבר, אף גם הוא בורא תכף בריות קדושות חדשות, שהם בחינת חבור רוחניות אלקות עם הצמצום שהוא בחינת גוף, וכמבאר בהתורה הנ"ל. ועל־ידי־זה ממשיך החיות והשפע והפרנסה בשפע גדול אל סטרא דקדשה לבד, ועל־ידי־זה מצחצח נשמתו כנ"ל, הינו בחינה הנ"ל שנתוסף הארה בהמחין שהם הנשמה, כדי שיוכל לעלות בסוד מין־נוקבין כנ"ל, ואזי הוא יכול לצעק מעמק הלב, עד שיחתר ויגלה העצות שמהם גדלה האמונה הינו כנ"ל, שעל־ידי־זה הוא עולה בסוד מין־נוקבין במסירת נפש, שזהו בחינת הצעקה מעמק הלב, בחינת "צעק לבם אל ה'", שזהו בחינת מסירת נפש, בחינת (תהלים פו, ד): "אליך ה' נפשי אשא", ופרש רש"י: 'לבי אכון'. ועל־ידי־זה גורם יחוד עליון הפנימי, ואז ממשיך חיות מעומקא דבירא בחינת "מים עמקים עצה" וכו'. שמשם גדלה האמונה, הינו שהוא ממשיך חיות הנשמות, שהוא בחינת עצות קדושות בחינת תרי"ג עטין דאוריתא, שכל זה נמשך מיחוד הפנימי, שעל־ידי־זה עקר עלית האמונה בשלמות, כנ"ל.