# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/65/8/

וזה בחינת שבועות שהוא קבלת התורה, שקדם לזה מקריבין עמר שעורים שהוא בחינת כלליות הצמצומים, כי שעורה הוא בחינת שתי פעמים מנצפ"ך, שהוא כלליות כל הצמצומים, כידוע (פרי־עץ־חיים, ספירת־העמר, פרק ד). שעל־ידי־זה ממשיכין רוחניות אלקות לתוך צמצומים, ואזי מתחילין לספר ספירת־העמר, כי אחר־כך עוסקין בזה כל מ"ט ימי העמר, להמשיך רוחניות אלקות לתוך הימים והמדות על־ידי ספירת־העמר, שכל זה הוא בחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, ועל־ידי־זה ממשיכין פרנסה וזוכין לאכילה דקדשה, בחינת (משלי יג, כה): "צדיק אכל לשבע נפשו" וכו', ועל־כן לא התרה האכילה עד הקרבת העמר, כי אסור לאכל שום לחם, שהוא עקר האכילה עד שיעבר עליו הקרבת העמר, כי פרנסת ואכילת ישראל צריך שיהיה נמשך דוקא על־ידי המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, שהוא בחינת הקרבת עמר שעורים, כדי שיוכלו על־ידי הפרנסה והאכילה הקדושה הזאת לצחצח נשמתם, כדי שיזכו לחתר המים מעומקא דבירא בשבועות, כדי לקבל תרי"ג עטין דאוריתא שהוא כלליות התורה, שנמשך מעומקא דבירא, מבחינת מים עמוקים הנ"ל.

וזה בחינת סוד גדלת קדשת המקוה של שבועות, שהוא מקוה של שער החמשים (סימן נו). כי כל התורה שהיא בחינת עצה, בחינת תרי"ג עטין, הכל נמשך מבחינת מים הנ"ל, שהם בחינת שער החמשים, שזהו בחינת "מקוה מים", בחינת המקוה של שבועות, שהוא בחינת (שיר השירים ד, טו): "באר מים חיים ונזלים מן לבנון", בחינת "מים עמוקים עצה" הנ"ל.