# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/66/10/

וזה סוד מה שאמרו רבותינו ז"ל (זהר בראשית דף לה:): 'נטיעות הראשונות כקרני חגבים' (עין בראשית־רבה טו, א), הינו בחינת 'קרנא דקמצא' הנ"ל, והבן היטב, כי אף־על־פי שהם אמרו לענין המשכת האור של תחלת האצילות שהתחיל בדקות, בבחינת קרני חגבים. ואנחנו מדברים בענין חלל הפנוי שמשם צמצם האור, כביכול, אף־על־פי־כן הכל אחד, כי גם האור והחיות הנעלם בחלל הפנוי בדקות ובהעלם נפלא כנ"ל - נמשך בשרשו מסוד תחלת האצילות, שהוא בבחינת כקרני חגבים כנ"ל. ואין להאריך בזה, כי "כבוד אלקים הסתר דבר" (משלי כה, ב).

גם 'חלפי' - לשון 'חלף הלך', כי משם חלף והלך כביכול, כי פנה אלקותו משם כנ"ל, אבל באמת גם שם נעלם השם־יתברך כנ"ל, אבל הוא רק בבחינת קרנא דקמצא רכיכא, וכנ"ל. ובענין זה של בחינת רכיכא יש הרבה לדבר, אבל אי אפשר לבאר בכתב. והמשכיל החפץ באמת יבין מדעתו מעט, איך צריכים להיות רך כקנה, ואף־על־פי־כן יהיה חזק בשרשו מאד, אדרבא, על־ידי הרכות - על־ידי־זה עקר חזקו ותקפו לנצח.