# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/66/14/

וזהו מאי טעמא תמרא דתרנגולא מידלי לעלא? - דהינו שריס של עינו מכסה עינו ממטה למעלה כדי שיביט למעלה ולא יביט למטה, הינו שהצדיקים ההולכים בדרך זה - להביט על הטוב שבישראל, לעוררם מהשנה. עיניהם מביטים תמיד למעלה, הינו על הטוב שבישראל שהוא עולה למעלה למעלה, ואינם רוצים כלל להביט למטה, דהינו על הרע שלהם. כי הטוב - בחינת מעלה, והרע - בחינת מטה, בבחינת (קהלת ג, כא): "מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה" וכו'. וזהו מאי טעמא תמרא דתרנגולא מידלי לעלא - שעיניהם של הצדיקים המעוררים מהשנה - הם מביטים תמיד למעלה על הטוב, בחינת מידלי לעלא. ולמטה, דהינו על הרע אינם רוצים להביט כלל, כאלו היו עיניהם מכסות מלמטה בריסי עיניהם וכנ"ל. משום דדירי אדפיה - פרש רש"י, קרשים וקורות - זהו בחינת הקמת המשכן, בחינת (שיר השירים א, יז): "קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים", שנאמר על המשכן שנבנה והוקם מכל הנקדות טובות של ישראל, שעל־ידי־זה עקר התעוררות השנה, בבחינת 'שחורה אני' - במעשי, 'ונאוה אני' - בהקמת המשכן, וכנ"ל.

הינו מחמת שאלו הצדיקים דירי אדפיה - שכל עסקם ודירתם הם בענין בנין המשכן, שהוא 'דפי', בחינת קרשים וקורות של המשכן כנ"ל, כי הם עוסקים תמיד לבנות המשכן, שהוא בחינת הדרך הקדש של 'אזמרה' הנ"ל, כמו שמבאר שם, שאלו הצדיקים שעוסקים למצא הטוב תמיד בישראל, הם בונים המשכן וכו', עין שם. ועל־כן אין מביטים על הרע כלל כי אם על הטוב, שזהו בחינת מידלי לעלא, כנ"ל.

וזה ואי עיל קוטרא מתעורא - 'קוטרא' הוא עשן, בחינת פגם החטאים, שהם בחינת (שמואל ב' כב, ט): "עלה עשן באפו", הינו שאם היו מניחים לעלות העשן של העונות, חס ושלום, מתעורא - היתה מסתלקת ההשגחה, חס ושלום וכנ"ל (וכמבאר בסימן יז הנ"ל, עין שם). על־כן הם מתיגעים בכל כחם לילך בדרך השם־יתברך להביט רק על הטוב ולא להביט על הרע כלל, כדי להכניס את ישראל בכף זכות תמיד, עד שיחזרו כלם להשם־יתברך, שעל־ידי־זה תבוא הגאלה במהרה בימינו ויבנה בית־המקדש על מכונו, אמן.