# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/66/21/

וזה בחינת ערובי תחומין, שממקום שמניחין סעדת שבת - משם מתחיל התחום שבת. כי כל הברורים של ימי החל שבשבילם צריכין טלטולים לדרכים כנ"ל, כלם הם בשביל האכילה והפרנסה. בבחינת (קהלת ו, ז): "כל עמל האדם לפיהו". כי עקר חטא אדם־הראשון, שמשם נמשכין כל החטאים, שבשבילם צריכין כל הברורים, עקר החטא היה באכילה, שאכל מעץ הדעת טוב ורע, שעל־ידי־זה נגזר (בראשית ג, יז-יט): "בעצבון תאכלנה בזעת אפך תאכל לחם", שבשביל זה צריכין יגיעות הל"ט מלאכות (עין תקוני זהר מח, פה.) וטלטולים לדרכים, והכל בשביל לברר הניצוצות משני מיני קלפות, על־ידי שני הדרכים הקדושים הנ"ל, וכנ"ל.

ועל־כן בחל צריכין יגיעה גדולה שתהיה האכילה בקדשה כראוי, על־כן אין להרבות באכילה בחל, אבל בשבת־קדש אז האכילה כלו קדש [כמו שמבאר בהתורה 'שאלו' וכו' בלקוטי א' בסימן נז, ובהתורה 'צדיק כתמר יפרח' בסימן רעז]. כי אז בשבת מאירים שתי הדרכים הנ"ל בהארה נפלאה כנ"ל. ועל־ידי־זה מתבטלים הקלפות ועל־כן האכילה בקדשה. ואז מצוה גדולה להרבות באכילת שבת, כאשר הזהיר אדמו"ר ז"ל, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל, כי הא בהא תליא, כי כל מה שמרבין באכילת שבת - מתתקנין ומאירים יותר שתי הדרכים הנ"ל, בבחינת (שבת קנב.): 'דוק בככי ותשכח בנגרי', כמו שמבאר שם בסימן רע"ז הנ"ל, לענין הדרכים שעושה הצדיק וכו'. וכן הדרך של המצות של כל אדם - שעולין בשבת, עין שם, שכל זה הם בחינת שתי הדרכים הנ"ל, כמובן לעיל, כי מה שמבאר שם שבשבת עולה המצוה בבחינת (תהלים פה, יד): "וישם לדרך פעמיו" וכו', זהו בחינת דרך של אזמרה הנ"ל, וכן בחינת 'איה' הנ"ל הוא גם־כן בחינת הדרך, כמו שמבאר בסוף התורה 'איה' או כשהולכים בדרכים ברוחניות.

נמצא, ששתי התורות הנ"ל של 'אזמרה' ו'איה' הם בחינת דרכים ממש שעושה הצדיק במקום תהו ומדבר - כדי שיוכלו הכל לילך בהם ולהתקרב על ידם להשם־יתברך, מכל מקום שנפלו לשם. ואלו הדרכים נתתקנים על־ידי אכילת שבת, שעל־ידי־זה נמשכת עקר השמחה של שבת בבחינת (קהלת ח, טו): "אין טוב לאדם... כי אם לאכל ולשתות ולשמוח" - 'בשבתות וימים טובים', כמו שדרשו רבותינו ז"ל (זהר פקודי רנה.), וכמובן בדבריו ז"ל, בעת שגלה התורות שעקר קדשת שבת ממשיכין על־ידי ענג ושמחה של שבת. ועל־כן הזהיר אז מאד להרבות באכילת שבת ולהתענג בכל התענוגים, והעקר להרבות בשמחה בשבת, ועל־ידי־זה מאירין ביותר עליו שתי הדרכים הנ"ל, שעקר הארתם בשבת. ועל־כן ממקום שמניחין סעדת שבת משם מתחיל תחום שבת אלפים אמה, כי עקר תחום שבת אלפים אמה, שהוא הארת שתי הדרכים הנ"ל נמשך על־ידי סעדות שבת, כנ"ל.