# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/66/27/

ועל־כן צוה לקח צנצנת אחת מן למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם וכו' (שמות טז, לב). וכמו שכתוב (ירמיה ב, לא): " הדור אתם ראו דבר ה' ". כי צריך כל אדם לידע, שגם עתה נמשכת הפרנסה בבחינה הנ"ל בבחינת מן, כי אף־על־פי שעתה אינו מתנהג ממש כמו בירידת המן שירד מאכל מזמן דבר יום ביומו. ועכשו מנהיג השם־יתברך בדרך אחר קצת, וגדלה התבואה על שנה שלמה ולפעמים ליותר. וכל אחד מקבל פרנסתו לפי בחינתו, יש שמרויח ממון שיוכל להתפרנס בו לשנה ויותר ויש לחדש וכו' וכן כמה שנויים. ויש שהוא עני ובדחק מקבל פרנסתו ליומו, וכיוצא בזה שנויים לאין מספר. אבל אף־על־פי־כן הכל הוא בבחינת ירידת המן, בבחינת (מכילתא בשלח, פרשת ויסע ו): 'לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן'. וכמו שכתוב: "הדור אתם ראו דבר ה'", 'שמעו' לא נאמר, אלא 'ראו', ראו במה נתפרנסו אבותיכם, כי גם עתה נמשכת הפרנסה מבחינת מאמר סתום הנ"ל. וצריכין לעבר תחלה דרך מקומות הרחוקים הנ"ל, שמשם כל הנסיונות של כל העוסקים בפרנסה, שיהיה משא ומתן באמונה, ולא יפל להכחשות וגזלות ותאות ממון הנמשך מהקלפות שיונקים משם, מבחינת מאמר סתום, כנ"ל. ואחר כך תכף כשמקבלין איזה פרנסה או עשירות משם - נתעלם האור אצלו מיד, ואינו יודע מעתה מהיכן יתפרנס, אף־על־פי שזה סמוך הרויח וגם אז היה בהשגחה נפלאה מה' יתברך, אף־על־פי־כן עתה חוזר ודואג מהיכן יתפרנס, וכן כל אחד ואחד לפי בחינתו.

ובאמת צריך כל אחד להתחזק בבטחון גדול, ולבלי לחשב מיום לחברו כלל, כמו שאמרו חכמינו ז"ל (מכילתא שם): שמי שדואג מה יאכל למחר הוא ממחסרי אמנה, כי בענין המשכת השפע והפרנסה שנמשך מבחינת המאמר סתום, שם עקר הנסיונות של האדם בבחינת "למען אנסנו", שהשם־יתברך ממשיך ומוריד השפע והפרנסה לכל אחד באפן שיהיה לו נסיון, וכנ"ל. והעקר שיתלה עיניו למרום בכל פעם שחסר לו הפרנסה, כי אין שום עצה אחרת בעולם כלל, דהינו שילך בדרך הנ"ל, שיחפש ויבקש את השם־יתברך תמיד אפלו במקומות הרחוקים הנ"ל. ואז יזכה שיאיר לו הארה משם. וממילא יהיה נמשך לו פרנסה ושפע גדול משם, כי כל טוב נמשך משם והעקר על־ידי הדרישה והבקשה והחפוש כנ"ל, בבחינת "ודרשי ה' לא יחסרו כל טוב", וכנ"ל.