# כח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/66/28/

וזהו מה שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה עט, ו): "ויחן פני העיר" (בראשית לג, יח) - שקבע תחומין עם דמדומי חמה, כי שלש סעדות של שבת הם כנגד שלשה אבות. והעקר הוא יעקב שכולל ומחבר ומיחד שני הדרכים הנ"ל ביחד, שזה עקר בחינת קדשת שבת שנמשך על־ידי אכילת שבת, דהינו על־ידי השלש סעדות וכנ"ל, כי סעדה ראשונה הוא כנגד אברהם איש החסד, שהוא מלמד זכות וממשיך חסדים על ישראל תמיד על־ידי הנקדות טובות שמוצא בהם, שזהו בחינת הדרך של 'אזמרה' הנ"ל. ויצחק הוא בחינת עולה תמימה, בחינת 'ואיה השה לעלה' הנ"ל, שזה הדרך הקדש התחיל על־ידי עקדת יצחק ששם נאמר המקרא הזה, כי יצחק ממתיק הגבורות בשרשן, שהוא העלמת המאמר סתום הנ"ל, שמשם שרש הגבורות הקדושות ושם המתקתן. כי באמת ההעלמה הוא חסד נפלא מאד [וכמובן בכתבי האר"י ז"ל שעקר המתקת כל הגבורות בשרשן - הוא על־ידי בחינת כתר, שהוא בחינת 'איה', ששם כל תליסר מכילין דרחמי, שעקר החסד והרחמים שנמשך משם הוא מחמת ששם נמתקין הגבורות - בשרשן (פרי־עץ־חיים, שופר, פרק א)]. ועל־כן אוכלין שתי סעדות כנגד אברהם ויצחק, שהם בחינת שתי הדרכים הנ"ל, שהם אזמרה ואיה הנ"ל, שעקר תקון הדרכים הנ"ל הוא על־ידי אכילת שבת, שעל־ידי־זה נעשים דרכים כבושים לרבים כנ"ל. ויעקב הוא בחינת הבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה (תחלת הזהר א:), שכולל ומחבר ומיחד שתי הדרכים הנ"ל ביחד, שזהו בחינת עקר שלמות היחוד שנעשה בשבת.