# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1263/66/30/

וזהו טובים השנים מן האחד, שאם כי אם יפלו האחד יקים את חברו (קהלת ד, ט-י); הינו בחינת שני הדרכים הנ"ל, שהם מחזיקין את כל האדם לבל יפל בשום אפן בעולם. וזהו שאם יפלו האחד יקים את חברו, כי לפעמים מחזקין את עצמן על־ידי בחינת הנקדות טובות שמוצאין בו עדין, שזהו בחינת אברהם, כנ"ל. ולפעמים נופל, חס ושלום, גם מזה, ואז אין יכול להחיות את עצמו בשום דבר. ואז מחיה את עצמו על־ידי הבקשה והחפוש בבחינת 'איה' הנ"ל - שמזה הדרך אי אפשר להבעל דבר לבלבלו ולהפילו על־ידי שום בלבול בעולם, כי אף־על־פי שיכניס בדעתו, חס ושלום, שאפס תקוה מחמת שקלקל מאד. ואף־על־פי שהאמת הוא כך, וגם עתה הוא כמו שהוא, אף־על־פי־כן מאחר שכבר גלו לנו שאפלו במקומות המטנפים יכולין לחפש ולבקש את ה' יתברך, ולעלות על־ידי־זה דיקא לתכלית העליה, לבחינת איה - על־כן בודאי תמיד יקום על עמדו, ובתוך כך יזכה שהשם־יתברך ירחם עליו, ויאיר עיניו שיחזר וימצא הנקדות טובות שיש בו עדין ויגיל וישיש בישועתו. וזהו בחינת שאם יפלו האחד יקים את חברו וכנ"ל. והחוט המשלש לא במהרה ינתק (שם פסוק יב), 'החוט המשלש' זה בחינת יעקב שכולל שתי הדרכים יחד - לא במהרה ינתק; כי עקר התקון כשנכללין שתי הדרכים יחד, וכנ"ל.