# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/63/2-2/

וזה כשיצאו ישראל ממצרים ונתגלה ההסתרה כנ"ל, זכו למצה שהיא בחינת דעת גדול מאד, בבחינת מחלקת לשם שמים (כמובא שם במאמר 'וביום הבכורים' הנ"ל), שעל־ידי שנתגלה ההסתרה - נמשך דעת גדול מאד בבחינת מצה, שהיא בחינת מחלקת לשם שמים כנ"ל. וזה בחינת התהפכות מחמץ למצה - שיצאו מבחינת חמץ וזכו למצה, כי אין בין חמץ למצה אלא משהו, דהינו בין חי"ת לה"א (של"ה פסחים, דרוש שלישי), כדאיתא בזהר הקדוש (פנחס רנב.), קנה חי"ת תשבר ותעשה ממנה ה"א, על פסוק (תהלים סח, לא): "גער חית קנה", הינו לשבר קנה החי"ת של חמץ ואז נעשה מחמץ מצה, עין שם.

וזהו בחינת שבירת ההסתרה - שמשברין את ההסתרה ופותחין בה פתח, ומגלין הדעת, ואזי נעשה מן ההסתרה דעת, מחמץ מצה, כי חמץ הוא תקפא דדינא (עין זהר ויחי רכו:), בחינת הסתרת פנים, בחינת 'פרעה' שהוא 'הערף' (פרי־עץ־חיים, חג המצות פרק ג), בחינת מלכות הרשעה, שהוא קנה החי"ת של חמץ, בבחינת (תהלים סח, לא): "חית קנה עדת אבירים" - שמרמז על חי"ת של חמץ כנ"ל. וצריך לשבר קנה של חי"ת הנ"ל בבחינת שבירת ההסתרה, ולפתח בה פתח - לגלות ולהראות הדעת המלבש שם, שכביכול גם שם נמצא אלקותו יתברך ומלכותו בכל משלה (תהלים קג, יט), ואזי נתהפך חמץ למצה, כי נעשה מן ההסתרה דעת, כנ"ל.