# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/63/26/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה טז.): שאמר המן 'אתי עמר דידכו ונצח עשרת אלפים ככר כסף' - 'כסף' דיקא, כי עקר התגברות המן היה על־ידי עשרת אלפים ככר כסף. דהינו שלקט וקבץ עשירות גדול ששם כל הניצוצות דקדשה, כמו שמבאר שם, וזה שכתוב (אסתר ג, ט): "ועשרת אלפים ככר כסף אשקול וגו', אל גנזי המלך ביהודים" וגו', הינו שרצה לתן כח במלכות הרשעה על־ידי הכסף שקבץ, כנ"ל, אבל על־ידי העמר שהיא בחינת התורה, בחינת 'שמא דקדשא בריך הוא', שעל־ידי־זה מגלין ההסתרה, על־ידי־זה נכנע מלכות הרשעה, ואזי נכנע כח העשירות כי מוציאין כל הניצוצות ממנו, בבחינת "חיל בלע ויקאנו" כנ"ל. וזה שאמר שהעמר נצח עשרת אלפים ככר כסף. הינו כח העשירות כנ"ל, וזה שמקריבין העמר בי"ו בניסן, שהוא בגימטריא השם היוצא מראשי תבות של הפסוק הנ"ל ח' יל ב' לע ו' יקאנו כנ"ל, וכמו שכתוב ברעיא מהימנא (אמור דף צז.): 'ובקרבנא דעמר ערקא הסטרא־אחרא מאשת חיל' (ובקרבן־העמר בורחת הסטרא־אחרא מאשת־חיל), כי על־ידי העמר מוציאין ניצוצות הקדשה של מלכות הרשעה שהיא המן עמלק, בבחינת "חיל בלע ויקאנו" ועושין מזה תורה שהוא אשת חיל כנ"ל, שהיא התורה שמקבלין בשבועות בחינת מנחה חדשה כנ"ל, ועין ברעיא מהימנא שם.

וכן בקריעת ים־סוף שבזזו ישראל את המצרים הון גדול (במדבר רבה יג, יט), איתא, שזכו אז ישראל להשגה גדולה מאד. כי הא בהא תליא, שעל־ידי שהוציאו העשירות ממלכות הרשעה, על־ידי־זה זכו לתורה גבה, כי אזי נעשה מזה בחינת אשת חיל כנ"ל, וכן בגאלה אחרונה נאמר (ישעיה כג, יח): "והיה סחרה ואתננה קדש לה' וכו', כי לישבים לפני ה' יהיה סחרה... ולמכסה עתיק" - 'אלו דברים שכסם' וכו' (פסחים קיט.). הינו שעל־ידי העשירות של מלכות הרשעה שישוב לישראל, על־ידי־זה בעצמו יזכו לסתרי תורה כנ"ל, שהוא בחינת מכסה עתיק, אלו דברים שכסם וכו', בחינת אוריתא דעתיקא שיתגלה לעתיד לבוא, במהרה בימינו, אמן.

הפוסקים נתנו סימן: 'פלג', שביום שחל פורים חל ל"ג בעמר, כמו שכתוב בשלחן ערוך (ארח חיים סימן תכח סעיף א). כי פורים וספירת־העמר הם בחינה אחת. והשגת התורה שביום החמשים שהוא שבועות הוא על־ידי בחינת פורים, דהינו על־ידי מפלת המן עמלק כנ"ל, ול"ג בעמר היא גם כן יום השגת התורה של ימי הספירה, כי הוא יום הלולא רבא דרבי שמעון בר יוחאי שהשיג אז מה שהשיג, ועל־כן הוא חל ביום שחל פורים, כי השגת הספירה הוא על־ידי בחינת פורים, כנ"ל. וזה ל"ג בעמר, בחינת (תהלים קיט, יח): "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", בחינת השגה שמשיגין אז, כנ"ל.

ועל־כן המן מרמז בפרשת המן, כמו שכתוב (שמות טז, לה): "את המן אכלו", הינו כי המן נעשה מבחינת הכנעת מלכות המן־עמלק, כנ"ל, ועל־כן אתון דדין כאתון דדין, כי נעשה מ'המן' - 'המן', כנ"ל.

שיך להלכות ראש־חדש הנ"ל

ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל (דברי־הימים־א יב, לג) - שהם היו בקיאים בסוד העבור, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (במדבר־רבה יג, טו) על זה הפסוק. וזהו יודעי בינה לעתים - שהיו יודעין להמשיך הבינה והחכמה לתוך בחינת העתים דהינו הימים והמדות, כנ"ל. וזהו לדעת מה יעשה ישראל - שהיו יודעין לעשות 'מה' דהינו תורה, בבחינת "ומה יעשה בה", כנ"ל. וכמבאר במאמר הנ"ל, דהינו לגלות הדעת והתורה שבתוך ההסתרה, לעשות מן ההסתרה - תורה, שהוא בחינת מה. וכל זה על־ידי בחינת יודעי בינה לעתים - דהינו על־ידי המשכת החכמה מחי־החיים לתוך העתים והימים, שעל־ידי־זה מגלין ההסתרה, כנ"ל. ועל־כן דרשו רבותינו ז"ל מזה, שהיו בקיאים בסוד העבור. כי קדוש החדש נעשה על־ידי בחינה זו, דהינו על־ידי התגלות ההסתרה, כנ"ל.