# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/63/6/

וזה שמסקו שם בגמרא - אלא דוד כנור היה תלוי למעלה ממטתו, וכיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו, ועל־ידי־זה היה יודע חצות אימת. כי הנגונים היוצאים מן הכנור של דוד - זה בחינת מה שנתקבץ ונתגלה הנקדות הטובות והקדושות המלבשות בתוך הרוח רעה - שעל־ידי־זה נעשין נגונים, כמובא בדברי רבנו, נרו יאיר, באריכות (בסימנים נד, רפב). וזהו בחינת התגלות ההסתרה, דהינו שמגלין הטוב והקדשה המלבש בתוך עמק הרע, חס ושלום, כנ"ל.

ועל־כן הם יוצאין מכנור של דוד, שהיא בחינת התורה, כי חמשה נימין אית ליה לכנור, דא כנגד חמשה חמשי תורה, כמו שאיתא בזהר הקדוש, וכמובא בדברי רבנו, נרו יאיר (סימן ח בסופו). וכמו שאיתא בזהר הקדוש (צו לב.): "ותפשי התורה" (ירמיה ב, ח) - 'אלין דתפשין בכנורא', הינו שעל־ידי התורה, שהוא בחינת כנור של דוד כנ"ל, על־ידי־זה מגלין ההסתרה כנ"ל, שזהו בחינת הנגונים היוצאין מן הכנור כנ"ל.

וזה בחינת הרוח צפונית המנשבת בחצות, שעל־ידה נעשין הנגונים כנ"ל, כי צפון הוא בחינת ההסתרה, סטרא דדינא, כמו שכתוב (ירמיה א, יד): "מצפון תפתח" וכו'. ועל שם זה נקרא 'צפון' - לשון הצפנה והסתרה. ובאמת שם דיקא מלבש טוב גדול כנ"ל, בחינת (תהלים לא, כ): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" וכו'. וזהו בחינת רוח צפונית, שהוא רוח טובה מאד, בחינת דעת וחסד, כמובא (זהר וארא כד.). ומנשבת מצפון דיקא, הינו בחינת הטוב הגדול המלבש בתוך תכלית ההסתרה, כנ"ל.

ועל־כן נתגלה הרוח צפונית בחצות דיקא, כי אזי נתגלה ההסתרה, ואזי נתגלה הטוב המלבש בתוך ההסתרה, שזהו בחינת רוח צפונית כנ"ל. וזה הרוח צפונית מנשבת בכנור של דוד ונתגלין על־ידי־זה הנגונים, שהם בחינת התגלות הטוב מתוך ההסתרה כנ"ל. ועל־ידי־זה היה יודע דוד חצות אימת, כי על־ידי־זה נתגלה התעוררות והכרוז של בחינת חצות, כנ"ל.