# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/63/8-2/

וזה בחינת כרפס - שהוא מחין דקטנות (פרי־עץ־חיים, חג המצות, פרק ז), שמשם יניקת הדינים (שער ההקדמות עד.), שהם בחינת הסתרת פנים, ועל־ידי הקדוש שהוא בחינת מקרא קדש - שקורין הקדש דהינו החיות והדעת כנ"ל, יכולין להמשיך חסד ודעת - להמתיק בחינת ההסתרה ולגלותה. וזהו בחינת הטבול שמטבילין הכרפס במי מלח - שהוא בחינת המתקה (שער המצות, פרשת עקב) - שממתיקין בחינת ההסתרה כנ"ל, ועל־כן נוטלין מין ירקות לכרפס, בבחינת (מגלה יג.): 'אסתר ירקרקת היתה וחוט של חסד משוך עליה', כי אסתר היא בחינת המלכות (תקוני־זהר תקון כא, נח.) כשהיא בהסתרה, בבחינת (דברים לא, יח): "הסתר אסתיר", כמו שכתב רבנו, נרו יאיר שם. ועל זה מרמז הטבול של הירק בבחינת 'חוט של חסד' שממשיכין לתוך בחינת ההסתרה שהיא בחינת 'אסתר ירקרקת' וכו' כנ"ל, ועל־ידי־זה נתגלה ההסתרה ונעשה ממנה דעת, בחינת מצה כנ"ל. וזה בחינת כרפס יחץ שעל־ידי הטבול וההמתקה של הכרפס כנ"ל. על־ידי־זה מגלין ההסתרה ונתגלה בחינת מצה שזה בחינת יחץ כנ"ל (באותיות ג־ד). וכשנתגלה ההסתרה ונתהפכה לדעת, אזי 'אוריתא מכרזת קמיהו' (התורה מכרזת לפניהם) (זהר אחרי נח.) וחוזרין בתשובה, נמצא, שמן ההסתרה בעצמה נעשה התעוררות התשובה, כנ"ל.

ועל זה מרמז הירק שנוטלין מכרפס שמרמז לתשובה, כמו שכתב רבנו נרו יאיר (במאמר 'אני ה' הוא שמי' סימן יא) על המדרש (שמות רבה ט, ז) ששאלו יוחני וממרא למשה: 'תבן אתה מכניס לעפרים'? והשיב משה: 'למתא ירקא ירקא שקול', עין שם במאמר הנ"ל, שהירקא מרמז לתשובה בבחינת (בראשית יד, יד): "וירק את חניכיו" - 'שהוריקן בתשובה', כמובא במדרש וכו' (בראשית־רבה מג, ב) עין שם. ולרמז תשובת משה הנ"ל נוטלין ירק לכרפס, כי על־ידי התגלות ההסתרה נעשה ממנה התעוררות התשובה, בחינת "וירק את חניכיו" כנ"ל, כי על־ידי הכרפס דהינו הטבול של הירק, נעשה מזה דעת גדול, בחינת מחלקת לשם שמים, כי הטבול הוא כדי שיראו התינוקות וישאלו 'מה נשתנה', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קטז.). ושאלת הבן היא בחינת מחלקת לשם שמים, שהוא בחינת דעת גדול, כנ"ל (באות ה). נמצא, שעל־ידי הכרפס דהינו הירק - נתגלה דעת גדול, בחינת מחלקת לשם שמים, בחינת מצה, כנ"ל, שזה בחינת תשובה שנעשה על־ידי התגלות הדעת, כנ"ל, והיא בחינת תשובת המשקל, כי בחינת המחלקת לשם שמים הוא דעת גדול ועליון מאד, והוא נתגלה מתוך תכלית ההסתרה דיקא, כי שם דיקא מלבש דעת גדול מאד, כנ"ל, ועל־כן כשמגלין ההסתרה נעשה מזה דיקא דעת גדול, והוא בחינת מחלקת לשם שמים, כנ"ל.

וזה בחינת תשובת משה הנ"ל, כי הם שאלו אותו: תבן אתה מכניס לעפרים ? כי ישראל כשהם במדרגה פחותה נמשלין לעפר (עין מגלה טז.), ושאלו אותו על שמכניס תבונות התורה לתוך ישראל במדרג ה פחותה, בבחינת עפר, והשיב להם משה: אמרי אינשי - הינו על־ידי שמדברין דבורי התורה בפה, על־ידי־זה מאיר להם לעשות תשובת המשקל, וזהו למתא ירקא ירקא שקול - בחינת תשובת המשקל, עין שם (כל זה פרש רבנו, נרו יאיר, עין שם), הינו כי הם שאלו אותו, כי מאחר שהם במדרגה פחותה כמו בתכלית הירידה וההסתרה שהיה אז במצרים די להעלותם מירידתם להרימם מעפר, אבל אין ראוי להביאם לתבונות התורה שהוא מהפך אל הפך, והשיב להם: כי על־ידי התורה זוכין לתשובת המשקל. ועל־כן אדרבא! הם צריכים דיקא לבוא לתבונות התורה לעמקא - לזכות לדעת גדול מאד, כדי שיהיה תשובתם תשובת המשקל ממש. ובמה שפגמו - יתקנו, כי כשהיו בתכלית הירידה היה שם דיקא מלבש דעת גדול מאד, כנ"ל, על־כן צריכין דוקא להעלות ולגלות הדעת הזה, על־כן צריכין דיקא לבוא לדעת גדול מאד, שזה בחינת תשובת המשקל, ובמה שפגמו - יתקנו, כנ"ל: