# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/65/10/

וזה בחינת מלכיות וזכרונות ושופרות שאומרים הרבה פסוקי תורה נביאים כתובים בהתפלה, הינו שעושין מתורה תפלה, כנ"ל. ועל־כן תוקעין שופר ומתפללין מלכיות וכו', הכל בתפלת מוסף, כי תפלת מוסף מתפללין רק על הקרבנות שהיינו צריכין להקריב בבית־המקדש, ובעונותינו חרב בית־המקדש ואין אנו יכולין להקריב קרבן וכו', על־כן אנו מתפללין להשם־יתברך על בנין בית־המקדש שנזכה להקריב הקרבנות, כמו שאומרים: ומפני חטאינו וכו', ושם נעשה ונקריב לפניך וכו' ואת מוסף יום וכו'. נמצא, שתפלת מוסף הוא בחינת שעושין מתורה תפלה, דהינו מהמצות של הקרבת הקרבן מוסף עושין מזה תפלה, ובזה אנו ממשיכין הדרך לעשות מתורות תפלות, דהינו מהמצוה של הקרבת הקרבן מוסף - עושין מזה תפלה.

ובזה אנו ממשיכין הדרך לעשות מתורות תפלות, שהוא גם כן בבחינה זו של תפלת־מוסף, שכל אחד ואחד כפי מה שהוא רחוק מקיום איזה מצוה הן מצות עשה, או לא־תעשה - צריך להתפלל להשם־יתברך שיזכה לקימה, שזהו ממש תפלת־מוסף שמתפללין, שנזכה לקים מה שאין אנו יכולין לקים עתה בעונותינו בעת החרבן, וזאת התפלה נחשבת במקום קרבן. וגם על־ידי־זה נזכה, סוף כל סוף, לשוב לארצנו ולהקריב שם קרבנות חובותינו, כמו־כן הוא ממש התפלות שעושין מתורות - שצריכין לבקש מהשם־יתברך הרבה, שנזכה לקים מה שקשה לנו לקים עתה בעונותינו בתקף גלות הנפש, ועל־ידי תפלות אלו נזכה לבסוף לשוב להשם־יתברך. וגם כל זמן שאין אנו זוכין עדין לגאלת הנפש בשלמות - יהיה נחשב לנו על־ידי התפלה כאלו קימנו ועשינו מה שמטל עלינו. נמצא, שתפלת מוסף הוא בבחינת תפלות שעושין מתורות, על־כן אז תוקעין בשופר ומתפללין מלכיות וכו', כי שופר ומלכיות וזכרונות וכו' הם בשביל בחינה זאת - לזכות להקים את התפלה, לעשות מתורות תפלות כנ"ל, שזהו בחינת תפלת מוסף, כנ"ל.